איך נוכל לחזור הביתה?

באפריל 2001 נחת הקסאם הראשון בשדרות, חודש אחרי שנחתה רקטה כזן בנחל עוז. עברנו כל כך הרבה ב23 השנים הללו. צחקנו על ה"צינורות המעופפים" עד שמתו לנו נערות וילדים. מיגנו כל פינה בעוטף והתעקשנו לא להתפנות בשום אופן. עד שהגיע "צוק איתן" הנורא. חשבנו שאם נדבוק ב"הוראות מצילות החיים" נוכל לשמור על עצמנו ועל ילדינו, עד שהממ"דים הפכו לנו מלכודות טבח ושריפה בשבעה באוקטובר.
זו הפעם הראשונה שהעוטף כולו ויישובי גבול הצפון התפנו באופן גורף. חברי ושכני השדרותים כבר יצאו למאבק נגד הכוונה להחזיר אותם לעיר בסוף פברואר. צה"ל הודיע שמבחינה בטחונית אפשר לחזור אפילו לבארי וכפר עזה החרבים.
ברור לנו שחזרה ללא עמידה על מספר עקרונות בסיסיים תהיה חסרת אחריות כלפי ילדינו. היא תהיה חזרה למקום של סכנה ברורה ומיידית לחיינו. מצד שני, אנחנו רוצים לחזור הביתה. לאפשר לילדים שלנו לייצר מחדש משמעות וודאות בסיסיים, כדי לבנות את חייהם. מה הפרמטרים שיאפשרו לנו לחזור הביתה? 5 הנקודות שבלעדיהן לא נוכל לחזור:

ביטחון אמיתי - לא עוד "תחושת ביטחון" והבטחות ל"סבב מרתיע" כל שנה, אלא ביטחון אמיתי.
השקעה מיידית של מליארדים למיגון מלא של 0-10 ק"מ בצפון ובדרום, כולל מוסדות החינוך. המדינה עשתה את זה פעם אחת בשדרות וחייבת לעשות את זה שוב. שיקום ושיפור המכשולים. השקעה בכיתות הכוננות. הכפלה של מיירטים בשני הגבולות. התעקשות על חיסול או הרחקת צמרת חמאס מעזה ומהגדה.

חזרת כלל החטופים - הקהילות שלנו מרוסקות כאשר במרחק קילומטרים מאיתנו יקירנו מתענים.
המהלך הצבאי לא מצליח להחזיר את החטופים. ולכן נחוצה עיסקה מיידית להשיב את חטופי 2014 וחטופי 2023. גם במחיר עצירה של חודשים במלחמה בעזה. זו המחויבות הראשונה והמטרה הראשונה של המערכה. בלעדיה אין שיקום לעוטף ואין "תמונת ניצחון".

הסדר מדיני - המלחמה חייבת להיגמר עם הסדרים שמגובשים מעכשיו.
מינוי צוותי עבודה בכירים באופן מיידי לגיבוש ההסדרים ב"יום שאחרי". החלטת או"ם להפסקת אש. בניית מנגנון שלטוני חדש בעזה, בערבויות ושותפות מצרים והמדינות המתונות, האיחוד האירופאי, האו"ם וארה"ב. שותפות במהלך השיקום בעזה עם תכנית לגדה. עמידה על מימוש 1701 והסגת החיזבאללה מעבר לליטני. מינוי צוות לבחינת העתיד של ישראל במזרח התיכון ופתרון הסכסוך.

הליכה הביתה של השלטון הנוכחי - אין תקומה עם מי שאחראים למחדל.
ראשי מערכות הביטחון כבר לקחו אחריות והודיעו שילכו. כעת, הממשלה המכהנת והכנסת המכהנת, חייבים לקחת אחריות ולהתפטר. בלי להמתין לאף ועדת חקירה. התפטרות והליכה לבחירות בחצי השנה הקרובה.

שיקום אזרחי בשותפות אזורית - אין חזרה ל6.10.
השיקום חייב להתבצע בשותפות עמוקה מול הערים והמועצות האזוריות ובינן לבין עצמן. זה הזמן לבניית רשויות חדשות ומתפקדות. לתנועת תושבים רחבה. לחתור לשלטון אזורי בעל סמכויות רחבות. השיקום חייב לכלול מהלכים לצמצום פערים בין מרכז ופריפריות וחיבור החברה הבדואית הענייה והחברה הערבית כולה לחברה הישראלית.

לקריאה נוספת: https://www.ynet.co.il/news/article/rj3ptyzkp?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=whatsapp&utm_term=rj3ptyzkp&utm_content=Header