.svg)
הגעתם ל-50 חתימות
אל: בנימין נתניהו
ישראלים קוראים להפסקת אש - עכשיו!
אנחנו, אזרחיות ואזרחים כואבים ושבורים, שוחרות שלום, קוראות וקוראים להפסקת אש מיידית שתאפשר סיוע הומניטרי דחוף לעזה. במקביל אנו קוראות להידברות ולהסכם להחזרת החטופים הישראלים הביתה ולהחזרת אסירים פלסטינים לביתם – "כולם תמורת כולם".
למה זה חשוב?
שימו לב: העצומה בהרצה ועוד לא פורסמה לקהל הרחב על ידי זזים. אנחנו מפיצות את העצומה כרגע רק במעגלים קרובים, תוך כדי שאנחנו עדיין עורכות אותה - זה הזמן לאמר לנו מה חסר לכן או מה הייתן משנות בה.
ברגעים אלה מתבצע טבח אזרחים בעזה על ידי צה"ל, בשם ההגנה עלינו. מאות פלסטינים מאבדים את חייהם בכל יום. אלפי ילדים כבר אינם.
המים נגמרים, הרעב ברחובות, הדלק אוזל בגנרטורים, רופאים אינם יכולים לעזור למטופלים.
אנחנו מזועזעים ומרוסקים בעקבות הפשעים האיומים שביצע חמאס ב-7/10 ואיננו מצדיקים אותם. ליבנו ניקרע עם משפחות החטופים והמשפחות שאיבדו את יקיריהן. ובעקבות זה, אנו נחושים באמונתנו שרצח אינו יכול לשמש הצדקה מוסרית לעוד רצח. איננו תומכים בדה-הומניזציה שעושים מנהיגי דעת הקהל והתקשורת לפלסטינים. אנחנו מסרבים לראות באנשים בעזה "חיות אדם". אנחנו רואים אנשים בשר ודם בדיוק כמונו, שרוצים לחיות. בדיוק כמונו.
אנחנו מבקשים, מתחננים, דורשים ממנהיגי הארץ והעולם לשבת לשולחן המשא ומתן - ולדבר.
מעגל נקמת הדמים חייב להיפסק למען עתיד טוב יותר לאנשים במזרח התיכון – עתיד שמבוסס על צדק, שלום ושוויון זכויות לכולם.
לא עוד דם. לא עוד זוועות. לא עוד אימהות בוכות על ילדיהן – בשני הצדדים.
יש פתרון, אין רצון בקרב המנהיגים שלנו לדבר עליו. "לשטח את עזה" – זו לא אסטרטגיה לטווח ארוך, זוהי השתלחות אימפולסיבית על חשבון חפים מפשע!
מעבר להסכם מדיני, אנחנו קוראות לפעילות בשטח, שמירה על השלום באמצעות משמר אזרחי לא אלים. שומרי שלום, שיהיו זמינים בקרבת מקום לכל צרה. למעשה, יוזמות כאלה מוקמות ברגעים אלה, בעקבות המלחמה, בערים מעורבות בכל רחבי הארץ.
היהודים ספגו מספיק מכות כדי לדעת טוב יותר. בזמנים אלה יש לנו כוח, ואנחנו יכולים להשתמש בו כדי לכונן הסדרים של שלום. ההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב מה קורה כשקבוצה אחת חזקה אינה נותנת לגיטימיות לקיומה של קבוצה אחרת, חלשה ממנה.
הפלסטינים ספגו מספיק במהלך 75 שנות כיבוש ודיכוי מצד מדינת ישראל.
המתקפה בשבת השחורה לא הייתה לגמרי הפתעה, יש לה הקשר היסטורי שראוי שנלמד כולנו לעומק.
כבר 56 שנה רצועת עזה נמצאת בשליטה דכאנית מצד ישראל – וגם מצד גורמים פנימיים.
חיי התושבים ברצועה רוויים מלחמות, עוני והשפלה. הקרקע פורייה לעלייתה של מנהיגות קיצונית ומעשים קיצוניים.
איזו קרקע אנחנו מטפחים עכשיו?
מה עובר עכשיו על הילדים העזתים?
איזה מין ילדים הם יהפכו להיות אחרי ילדות שכזאת?
אנו קוראות לשינוי כיוון עכשיו! במקום לגדל עוד דור של נוקמים, מוכרחים לגדל דור של שוחרי שלום – בישראל, בעזה ובגדה.
ישראלים שיש בליבם חמלה וידיעה שאפשר אחרת,
אנא חתמו על העצומה והפיצו
כי אין דרך אחרת. רק הידברות תוכל להביא להסכם ולסיום המלחמה ולהניע אפשרות לחיים של שלום וביטחון אמיתיים וארוכי טווח במזרח התיכון.
ברגעים אלה מתבצע טבח אזרחים בעזה על ידי צה"ל, בשם ההגנה עלינו. מאות פלסטינים מאבדים את חייהם בכל יום. אלפי ילדים כבר אינם.
המים נגמרים, הרעב ברחובות, הדלק אוזל בגנרטורים, רופאים אינם יכולים לעזור למטופלים.
אנחנו מזועזעים ומרוסקים בעקבות הפשעים האיומים שביצע חמאס ב-7/10 ואיננו מצדיקים אותם. ליבנו ניקרע עם משפחות החטופים והמשפחות שאיבדו את יקיריהן. ובעקבות זה, אנו נחושים באמונתנו שרצח אינו יכול לשמש הצדקה מוסרית לעוד רצח. איננו תומכים בדה-הומניזציה שעושים מנהיגי דעת הקהל והתקשורת לפלסטינים. אנחנו מסרבים לראות באנשים בעזה "חיות אדם". אנחנו רואים אנשים בשר ודם בדיוק כמונו, שרוצים לחיות. בדיוק כמונו.
אנחנו מבקשים, מתחננים, דורשים ממנהיגי הארץ והעולם לשבת לשולחן המשא ומתן - ולדבר.
מעגל נקמת הדמים חייב להיפסק למען עתיד טוב יותר לאנשים במזרח התיכון – עתיד שמבוסס על צדק, שלום ושוויון זכויות לכולם.
לא עוד דם. לא עוד זוועות. לא עוד אימהות בוכות על ילדיהן – בשני הצדדים.
יש פתרון, אין רצון בקרב המנהיגים שלנו לדבר עליו. "לשטח את עזה" – זו לא אסטרטגיה לטווח ארוך, זוהי השתלחות אימפולסיבית על חשבון חפים מפשע!
מעבר להסכם מדיני, אנחנו קוראות לפעילות בשטח, שמירה על השלום באמצעות משמר אזרחי לא אלים. שומרי שלום, שיהיו זמינים בקרבת מקום לכל צרה. למעשה, יוזמות כאלה מוקמות ברגעים אלה, בעקבות המלחמה, בערים מעורבות בכל רחבי הארץ.
היהודים ספגו מספיק מכות כדי לדעת טוב יותר. בזמנים אלה יש לנו כוח, ואנחנו יכולים להשתמש בו כדי לכונן הסדרים של שלום. ההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב מה קורה כשקבוצה אחת חזקה אינה נותנת לגיטימיות לקיומה של קבוצה אחרת, חלשה ממנה.
הפלסטינים ספגו מספיק במהלך 75 שנות כיבוש ודיכוי מצד מדינת ישראל.
המתקפה בשבת השחורה לא הייתה לגמרי הפתעה, יש לה הקשר היסטורי שראוי שנלמד כולנו לעומק.
כבר 56 שנה רצועת עזה נמצאת בשליטה דכאנית מצד ישראל – וגם מצד גורמים פנימיים.
חיי התושבים ברצועה רוויים מלחמות, עוני והשפלה. הקרקע פורייה לעלייתה של מנהיגות קיצונית ומעשים קיצוניים.
איזו קרקע אנחנו מטפחים עכשיו?
מה עובר עכשיו על הילדים העזתים?
איזה מין ילדים הם יהפכו להיות אחרי ילדות שכזאת?
אנו קוראות לשינוי כיוון עכשיו! במקום לגדל עוד דור של נוקמים, מוכרחים לגדל דור של שוחרי שלום – בישראל, בעזה ובגדה.
ישראלים שיש בליבם חמלה וידיעה שאפשר אחרת,
אנא חתמו על העצומה והפיצו
כי אין דרך אחרת. רק הידברות תוכל להביא להסכם ולסיום המלחמה ולהניע אפשרות לחיים של שלום וביטחון אמיתיים וארוכי טווח במזרח התיכון.