أطلقوا حملة جديدة
ابدأوا بالتحرّك
وهيا ننتصر!

מה שנעשה לדר' אחמד מחאג'נה יכול להגיע לכל אחד מאתנו. اليوم د. احمد، لكن هذا خطر يطالنا جميعا. من الآت بالدور התערבות הפוליטיקה בעבודת הרופאים היא סכנה לכולנו.

הדרישה להוציא את נתניהו לנבצרות נובעת ממספר סיבות דחופות:   1.   מתן היתר לשרים חברי כנסת ומשטרת ישראל לפעול בשעת מלחמה נגד צה"ל. בתאריך 29.7.2024 כאשר חיילי המשטרה הצבאית באו לקחת לחקירה חיילים מבסיס תימן ופעולה זאת גררה עימותים הגיעו חברי כנסת ושרים לבסיס עודדו מפגינים לפרוץ לבסיס ופרצו עימם לבסיס צבאי והפעולה לא זכתה לתגובה כלשהי של ראש הממשלה. מאוחר יותר כאשר הובאו הנחקרים לבסיס בבית ליד ושוב היו הפגנות ופריצה אל תוך הבסיס הצבאי לא נקט ראש הממשלה ביוזמה כלשהי ולא הינחה לעצור את הפלישה בידי כוחות משטרה. הצבא נאלץ להזיז כוחות מבצעיים מהלחימה להגנה על הבסיס. אי פעולה של נתניהו במקרים אלו מהווים פגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיבה מלאה לנבצרות. 2. הפרת הסכם ניגוד העניינים עליו חתם ועל סמך הסכם זה אישר בג"ץ את כהונתו כראש ממשלה למרות המשפט הפלילי בו הוא נאשם. יש מספר ראיות להפרת ההסכם והבולטת ביניהן התגלתה בעקבות חשיפת יומני ראש הממשלה לשנת 2023 המוכיחה שכבר ב 3 בינואר 2023 יום לפני ההכרזה על הרפורמה המשפטית הוא נפגש עם שר המשפטים יריב לוין והמשיך להפגש איתו כאשר הנושא המרכזי בו עסק לוין היה חקיקה משפטית שנתניהו חתם על כך שלא יתערב בה. https://shakuf.co.il/50645 בנוסף אחרי שעבר בכנסת חוק הנבצרות שמגן עליו מנבצרות בשל הפרת הסכם ניגוד העניינים, הצהיר נתניהו במסיבת עיתונאים שהוא "נכנס לאירוע" של החקיקה המשפטית. בכך הוא הצהיר על כך שהוא מפר את הסכם ניגוד עניינים עליו חתם. ומעל הכל, ברור לכל שנתניהו הוא זה שדחף מאחרי הקלעים את החקיקה המשפטית מראשיתה.   3.    דרישת נתניהו לדחות את משפטו.  נתניהו טען שהמשפט בו הוא נאשם אינו מפריע לו בתפקודו כראש ממשלה. לעומת זאת הוא פנה לאחרונה לבית המשפט בבקשה לדחות את עדותו עד חודש מרץ 2025 בגלל עיסוקו כראש ממשלה בלחימה בעזה. בקשה זו מתווספת למספר רב של פעמים בהן ביקש לדחות ולעכב את משפטו. ראש ממשלה שמנהיג את ישראל בזמן מלחמה, לפי הצהרתו, לא יכול להתכונן לעדות במשפט פלילי, על אחת כמה וכמה לא יכול לעמוד על דוכן העדים יום יום מבוקר עד שעות אחר הצהריים במשך חודשים ארוכים. אלא שהמסקנה של הסיטואציה הזאת לא צריכה להיות זו המעוותת שנותנת פריבילגיה לראש הממשלה מעל לכל אזרח רגיל. אף אדם לא היה מקבל פריבילגיה של דחיית משפטו הפלילי בשל עבודתו, כך גם לא צריך לזכות בה ראש ממשלה. יש לציין שנתניהו אמור להעיד במשפטו ויש לו אינטרס אישי לעכב ככל האפשר את מועד מתן עדותו. אם המשפט יסתים בהרשעה העונש המינימלי הצפוי לו הוא מאסר. כדי שזה לא יקרה הוא עושה בניגוד עניינים עם טובת המדינה פעולות רבות לדחיה ארוכה ככל האפשר של מועד סיום משפטו. פעולות אלו כוללות החלטות בנושא היקף ומשך הלחימה המסכנת ופוגעת בצבא, בכלכלה ובכלל תושבי המדינה, פעולות הקשורות לעיכוב עסקת החטופים פעולות הקשורות לפגיעה במרקם החברתי במדינה ופעולות הקשורות למעמד של ישראל בעולם.   4.    האשמת נתניהו בפגיעה בביטחון המדינה על ידי ועדת החקירה לענין עיסקת הצוללות.  הועדה האשימה אותו האשמה חמורה במילים האלה: "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". מן הראוי שנאשם בהאשמה כה חמורה ייצא לנבצרות ולא יוכל להמשיך בתפקידו עד קבלת מסקנה סופית בנידון. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s111cis8ic   5.    חשש שבמשרד רה"מ נעשו ניסיונות לשנות פרוטוקולים ולנטרל את מערכות ההקלטה המתקדמות שבבור המבצעים של הקריה במלחמה. ממספר מקורות כולל המזכיר הצבאי הקודם של נתניהו, האלוף אבי גיל, נאמר שהיתה פניה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה בנושא. עוד לפני כן גורמים במשרד ראש הממשלה טענו כי במהלך המלחמה נעשו ניסיונות לשנות חלק מהפרוטוקולים של דיוני הקבינט ואף תמלולים של שיחות טלפון ביטחוניות. https://rotter.net/forum/scoops1/857225.shtml https://x.com/HauserTov/status/1813085061199372304?t=2KeaoE4xLKhSQcv8kazM7A&s=19    6.    החשדות כלפי נתניהו בקבלת שוחד מקאטר. מסמכים שנחשפו בשתי הזדמנויות שונות מעידים שקטאר העבירה לכאורה כספי מזומן לנתניהו בשלושה מועדים שונים. המועד הראשון הוא 24.10.2012 סך של 50 מליון דולר ארה"ב במזומן (אחרי שניסיון להעביר את הכסף בהעברה בנקאית דרך בנק ירדני נכשל). בתזמון מפתיע המצור שהוטל על רצועת עזה משנת 2007 הוסר בדיוק באותו מועד. המועד השני הוא בו אושר שנתניהו קיבל 15 מליון דולר ארה"ב בתאריך 21.11.2012 ובדיוק באותו יום הסתיים מבצע עמוד ענן. המועד השלישי הוא 4.11.2018  בו אושר שנתניהו קיבל לכאורה 50 מליון דולר ארה"ב ובתאריך 9.11.2018 אישר נתניהו את מעבר מזוודות הכסף המזומן מקטאר לרצועת עזה. בניגוד לעמדת שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שהתפטר כתוצאה מכך. במצב שהוא נמצא, לכאורה חייב לקטאר גמול, הוא מצוי בניגוד אינטרסים מובנה ולא כשיר לקבל החלטות ביטחוניות לטובת מדינת ישראל, ובעיקר לא בזמן מלחמה. https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6019 https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6162 https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6167 https://qatarbrb.com/#full_text  7.    אשמתו הזועקת לשמים על מחדל ה- 7.10. בתור ראש המדינה ב-15 שנה האחרונות, מוטלת עליו אחריות ישירה לכל מה שקורה כאן כולל למחדל ה- 7.10. המדיניות אותה הוביל לאורך השנים של אישור וסיוע בהעברת כמויות כסף גדולות לחמאס, ביטול המצור הכלכלי עליו, ביטול יחידת צלצל למלחמה במקורות המימון של חמאס, החלשת יחידות הכוננות בישובי עוטף עזה, דלדול כוחות הצבא מול עזה, התעלמות מהתראות על פרצות בגדר המערכת, התעלמות מהתרעה שהעביר שר המודיעין המצרי 10 ימים לפני ה- 7.10, והובלת התפיסה ש"חמאס מורתע" וכל זאת כאשר תוכניות חמאס המפורטות היו ידועות לו ואף התריע מפניהן מספר פעמים. כל אלו הובילו לקונספציה שהתפוצצה לנו בפנים ב- 7.10. סירובו לקחת אחריות, להפיק לקחים ולהקים וועדת חקירה ממלכתית, ובמקביל נסיונותיו להפיל את האחריות על ראשי צה"ל באמצעות מכונת הרעל הופכים אותו ללא כשיר להמשיך לנהל את המלחמה ובטח לא את המלחמה הצפויה בצפון.    8.    טרפוד העיסקה להחזרת החטופים במשך כל התקופה מהשבעה באוקטובר עד היום.  בהיותו העומד בראש המערכת, נתניהו הוא החותמת הסופית לעיסקה. עד כה הוא זה שמפיל את עיסקת החטופים פעם אחר פעם. הוא עושה זאת מתוך ניגוד האינטרסים בו הוא מצוי. עיסקה עלולה לפרק את הממשלה ובמצבו הוא לא יכול להרשות לעצמו לעזוב את התפקיד שכן הוא כבר לא יהיה בעמדה שבה הוא יכול להשפיע על המשך משפטו ועל פתיחה בחקירות עתידיות. הוא מונע במו ידיו את החזרת החטופים מתוך אינטרס אישי ואלה בינתיים נמקים ומתים בשבי.   9.    הסתרת מצבו הבריאותי מומחים לרפואה ולשפת גוף שבדקו את הופעותיו של נתניהו התקופה האחרונה, סיפקו חוות דעת לפיה ראש הממשלה אינו כשיר בריאותית למלא את תפקידו. ראש הממשלה מסרב לחשוף את תיקו הרפואי ולכן יש לצאת מהנחה שהמומחים צודקים. בנוסף, מתקבלית דיווחים וסתירות לגבי מצבו הרפואי לצד הסתרות אירועים שנויים במחלוקת כגון ההתייבשות שהסתיימה בהשתלת קוצב לב, ניתוח הבקע הבהול בשבת בערב והאמבולנס המוסווה שהצטרף לשיירה שלו מחזקים את ההנחה שמצבו הבריאותי האמיתי רעוע ומוסתר מעיני הציבור ולכן יש להוציא את נתניהו לנבצרות רפואית.   לאור כל הסיבות שנמנו כאן, עולה תמונה שנתניהו כראש ממשלה לא כשיר לנהל את המדינה. לא רפואית ולא עיניינית. הוא מצוי בניגוד אינטרסים מובהק, מקבל החלטות גורליות מתוך אינטרס אישי ומהווה סכנה לחטופים, לחיילים ולאזרחי המדינה. יש להוציאו לניבצרות באופן מיידי.

המלחמה על עזה אינה משרתת את ישראל מבחינה אסטרטגית, אלא מחבלת באופן אנוש בעתידה של המדינה. הרג המוני של תושבי עזה והרס סביבת המגורים שלהם זורעים סבל וייאוש שרק יביאו להסלמה של הסכסוך המדמם כבר כמאה שנה. המשך המלחמה גם מסכן את חייהם של ישראלים רבים, בעיקר אם היא תוביל להתלקחות של מלחמה אזורית, מונע את שיקום חייהם של עשרות־אלפי המפונים מהדרום ומהצפון וחורץ את גורלם הטרגי של החטופים שעוד נותרו ברצועה. על כל אלו, יש להוסיף את ההשחתה המוסרית של החברה היהודית בישראל.    ביחסה לפלסטינים, מדינת ישראל אינה נאמנה ללקח עברו של הקולקטיב היהודי, אשר נשא עיניו בתחינה לחמלה ולצדק מול שררה שעודדה פריקת עול ומימוש יצרים אפלים בקרב העמים. בהתנהלותה זו, ישראל מרסקת את פוטנציאל כושר השיפוט המוסרי של אזרחיה ותורמת את חלקה להיסטוריה של  העוול האנושי. מדינת ישראל מפרה את התחייבויותיה המנוסחות במגילת העצמאות, להתבסס על יסודות החירות, הצדק והשלום, לקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, להבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, לשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות ולהיות נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. עד כה, נהרגו במלחמה בעזה 40,000 בני ובנות אדם – 2% מכלל האוכלוסייה, רובם נשים וילדים. בשל תכיפותו של המוות במלחמה וחומרת תנאי המחיה של מי שעדיין בחיים, זו אחת המלחמות העקובות מדם מתחילת המאה. חלק מהנפגעים נקברים חיים מתחת להריסות, ומכלל השורדים, 85,000 אלף פצועים, שחלק ניכר מהם קטוע גפיים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, עדים לזוועת הגודעות גם את היקרים להם. לפי דיווח האו"ם מחודש יולי, מספר המתים מרעב עולה. לפי ארגון הבריאות הבינלאומי, היעדר תנאים סניטריים, כגון מים נקיים, והרס תשתיות הרפואה והמנגנונים לפינוי הפסולת, הפכו את עזה למדגרה של זיהומים – מקור למוות ולסבל נוספים בחיי השורדות והשורדים ללא קורת גג, בעיי החורבות. במקביל נמשכת ההתעמרות בפלסטינים תושבי השטחים הכבושים. הפרעות בכפר ג'ית וההתנכלות לנשים מרהט החודש (אוגוסט, 2024) שבות ומזכירות שגם ביטחונם של ערבי ישראל אינו מובטח.  טבח שבעה באוקטובר לא יכול לשמש צידוק להתנהלות זו. נקמה אינה דרכה של התבונה, כמוה כחרב פיפיות. סבלם של הפלסטינים, החטופים, והחיילים הפצועים בגופם ובנפשם מבטא את האסון ההדדי הזה.   בספרו "במערב אין כל חדש" (1928), המתאר את זוועות מלחמת העולם הראשונה, כותב אריך מריה רמרק: "מה חסרי משמעות הם כל הדברים, הנכתבים, הנעשים, הנחשבים אם המתרחש כאן אפשרי בכלל! אין זאת כי הכל כוזב וחסר ערך, אם לא תהיה בכוחה של תרבות בת אלפי שנים למנוע את זרימתם של נחלי דם אלה, למנוע את קיומם של מאות אלפים מדורי ייסורים כאלה". בתשובתו לשאלת אלברט איינשטיין "מלחמה למה?" (1932), כותב זיגמונד פרויד: "מדוע מתקוממים אנו כל כך למלחמה? כי כל אדם שמורה לו זכותו לחייו שלו, כי המלחמה משמידה חיי אדם עתירי תקווה [...] כי היא מכבידה עליו שיהיה רוצח אנשים". לאורך ההיסטוריה נאבקו שוחרי חירות ושוויון למען כינונה ושימורה של הדמוקרטיה, ונגד פשיזם, גזענות ופונדמנטליזם מבית – זוהי שעתה של ישראל! לינקים רלבנטיים לנושא העצומה ‏‏תרגום העצומה לערבית -  دعوة للرّحمة والسّلام  English translation