שמי נדב קיפניס. בשבעה באוקטובר איבדתי את שני הוריי, לילך ואביתר קיפניס ז״ל, שנרצחו בקיבוץ בארי. יחד עם אבא שלי נרצח גם המטפל שלו, פול וינסנט קסטאלבי, אזרח הפיליפינים שנשאר לצדו עד הרגע האחרון. אשתו של פול, ג׳ובל, הייתה אז בחודש התשיעי להריונה, וילדה את בנם ג׳ייזן פול, שבועות ספורים לאחר שפול נרצח. האסון חיזק את הקשר בינינו, באופן שמעבר למילים. ג׳ובל ובנה הם חלק מהמשפחה שלנו, ואנחנו המשפחה שלהם בישראל. בספטמבר הקרוב, בת זוגי שרון ואני מתחתנים. אחרי האובדן הנורא שחווינו, החתונה הזאת היא גם בחירה בחיים. אנחנו רוצים שג׳ובל וג׳ייזן ישמחו איתנו ברגע המשפחתי הזה, אבל רשות האוכלוסין וההגירה מסרבת לאפשר לג׳ובל להיכנס לישראל יחד עם בנה הפעוט, ועוד לאחר שכבר רכשה כרטיסי טיסה לשניהם. מדינת ישראל הכירה בג׳ובל כאלמנת פעולות איבה. בעלה נרצח כאן כשהיה לצד אבא שלי, והיא ובנה משלמים מחיר כבד מנשוא. לא ייתכן שעכשיו, כשהם מבקשים להגיע לישראל כדי להשתתף בשמחה של המשפחה שהגורל קשר בגורלם, המדינה תסגור בפניהם את הדלת. הוסיפו את שמכם עכשיו והצטרפו אלינו בדרישה לאפשר למשפחה שלנו להתאחד ביום חגנו. יחד נקרא לרשות האוכלוסין: הפעילו שיקול דעת פשוט ועשו את המעשה האנושי המתבקש — אפשרו לג׳ובל ולג׳ייזן להגיע לחתונה שלנו.

תארו לעצמכם שבאמצע שיעור או בחינת בגרות, החשמל בכיתה פשוט נכבה כי נגמר הסולר. תארו לעצמכם שכל יום למידה של הילדים שלכם מלווה ברעש מנועים בלתי פוסק, בזיהום אוויר שהם נושמים אל הריאות, ובסכנה בטיחותית של התחשמלות ושריפות. לא מדובר בתרחיש בדיוני - בשנת 2026, זו השגרה הבלתי נסבלת של אלפי תלמידות ותלמידים ביישובים הערביים-הבדואיים בנגב, בעקבות הפקרה מתמשכת של משרד החינוך והמדינה. את הטירוף הזה אנחנו דורשים להפסיק! כתוצאה מהזנחה ארוכת שנים ואפליה שיטתית מתמשכת, עשרות בתי ספר וגנים - ביישובים שאינם מוכרים וגם ביישובים מוכרים הפועלים באישור ובמימון המדינה - אינם מחוברים לרשת החשמל ונאלצים להסתמך על גנרטורים. במועצה האזורית נווה מדבר לבדה, מעל 8,000 תלמידים ותלמידות לומדים בכ-42 מוסדות חינוך הפועלים על גנרטורים בלבד.  הפתרון המלא ברור: חיבור כלל מוסדות החינוך לרשת החשמל. אבל עד עד שהמדינה תמלא את חובתה הבסיסית - יש פתרון זמני, בטוח, ירוק ונגיש  שניתן ליישום באופן מיידי: החלפת הגנרטורים המזהמים במערכות אנרגיה סולארית. השמש בנגב הינה משאב זמין, והטכנולוגיה כבר כאן. מעבר ללוחות סולאריים יבטיח לתלמידים אוויר נקי, שקט שמאפשר ללמוד, אספקת חשמל רציפה למזגנים ומחשבים, ובעיקר - סביבת לימודים בטוחה. אנו דורשים משר החינוך, יואב קיש: לפעול באופן מיידי להחלפת הגנרטורים המזהמים בבתי הספר בנגב במערכות סולאריות - עוד לפני פתיחת שנת הלימודים הקרובה! לכל תלמיד ותלמידה מגיעה הזכות הבסיסית לחינוך, לבריאות ולביטחון. סביבת לימודים בטוחה היא לא פריבילגיה - היא חובה מוסרית וחוקית של המדינה! חתמו על העצומה והצטרפו לדרישה שלנו ממשרד החינוך! ✍️🔆 تخيّلوا أن تنقطع الكهرباء في منتصف درس أو امتحان بجروت، ببساطة لأن السولار قد نفد. تخيّلوا أن يكون كل يوم دراسي لأبنائكم مصحوبًا بضجيج محركات بلا انقطاع، بتلوّث هواء يستنشقونه، ومخاطر السلامة الناجمة عن احتمال التعرّض للصعقات الكهربائية واندلاع الحرائق. هذا ليس سيناريو خياليًا – في عام 2026، هذا هو الواقع اليومي المرّ الذي يعيشه آلاف الطالبات والطلاب في البلدات العربية-البدوية في النقب، نتيجة الإهمال المتواصل من وزارة التربية والتعليم والدولة. نطالب بوقف هذا الإجحاف! نتيجة سنوات طويلة من الإهمال والتمييز الممنهج والمستمر، لا تزال عشرات المدارس وروضات الأطفال – في القرى غير المعترف بها، وكذلك في بلدات المعترف بها، والتي تعمل بموافقة الدولة وتمويلها – غير موصولة بشبكة الكهرباء، وتضطر إلى الاعتماد على المولّدات. في المجلس الإقليمي واحة الصحراء فقط، يتعلّم أكثر من 8,000 طالب وطالبة في نحو 42 مؤسسة تعليمية تعتمد على المولّدات بشكلٍ حصريّ.  إلى أن تؤدي الدولة واجبها الأساسي وتربط جميع المؤسسات التعليمية بشبكة الكهرباء القُطرية – هناك حلّ مؤقت، آمن، متاح وصديق للبيئة، ويمكن تطبيقه فورًا: استبدال المولّدات الملوِّثة بأنظمة الطاقة الشمسية. الشمس في النقب مورد متاح، والتكنولوجيا أصبحت متوفرة. الانتقال إلى الألواح الشمسية سيضمن للطلاب هواءً نقيًا، هدوءًا يتيح لهم المجال للتعلّم، تزويدًا متواصلًا للكهرباء لغرض تشغيل المكيفات والحواسيب، والأهم من ذلك – بيئة تعليمية آمنة. نطالب وزير التربية والتعليم، يوآف كيش: بالعمل فورًا لاستبدال المولّدات الملوِّثة في مدارس النقب بأنظمة الطاقة الشمسية – وذلك قبل افتتاح العام الدراسي المقبل! لكل طالب وطالبة الحق الأساسي في التعليم، الصحة والأمان. البيئة التعليمية الآمنة ليست امتيازًا، بل هي واجب أخلاقي وقانوني يقع على عاتق الدولة! وقّعوا على العريضة وانضموا إلى مطلبنا الموجَّه لوزارة التربية والتعليم! ✍️🔆

מנהלת סניף "קסטרו" בעפולה אסרה על העובדות והעובדים לדבר ערבית - ושלוש עובדות שלא הסכימו לדרישה פוטרו.  ערבים מהווים כחמישית מאזרחי המדינה, וכמחצית מתושבי הצפון. האיסור עליהם לדבר בינם לבין עצמם בשפתם מהווה אפליה אסורה ומסוכנת! זה אינו עניין של שירות, אלא של גזענות - הרי איש לא יחשוב לאסור על היהודים לדבר עברית בנוכחות לקוח דובר ערבית או רוסית. אז מדוע על הערבים והערביות זה נאסר? איך היינו מרגישות או מרגישים במקום אותן עובדות? ״כל בני האדם נולדו שווים, וגם הערבים הם בני אדם״, כתבה רותם סלע, בפוסט מעורר הדים בתקופתה כפרזנטורית קסטרו. הנהלת קסטרו צריכה ללמוד ממנה, ולדחות בתוקף כל גילוי של גזענות או אפליה בחנויות הרשת - ולבטל מיד את הפיטורים של עובדות מסורות, רק כי העזו לדבר בשפתן.  זה הזמן לעמוד נגד הגזענות. אם אלפים מאיתנו יהדהדו את המסר הזה, קסטרו ובעלי המניות שלה יהיו חייבים לשמוע, ואנחנו נעביר מסר חזק וברור לכל הציבור - העתיד שלנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, הוא שוויון, שותפות וכבוד הדדי. מחתימים עכשיו כמה שיותר חברים על העצומה - ואנחנו נדאג שהיא תגיע להנהלת קסטרו!

פעילות למען ביטחון תושבי מרכז תל אביב

  لماذا هذا مهم؟ منظمة "امرأة لامرأة"، المركز النسوي الحيفاوي العريق، تواجه تهديد متواصل، وقد تخسر مقرّها في حي الهدار بحيفا جراء تحريض ممنهج ومستمر تمارسه منظمات اليمين المتطرف. وتضع بلدية حيفا المنظمةَ في "سنة امتحان" مع التهديد بإنهاء تخصيص المبنى بسبب ما تصفه بـالنشاط السياسي. على مدى ٤٣ عاماً من العمل: ناضلنا بنجاح ضد الاتجار بالنساء؛ ودافعنا عن النساء من الاستغلال الطبي في عمليات التبرع بالبويضات وذلك عبر التدخل التشريعي؛ وأنتجنا ونشرنا المعرفة المتعلقة بأمن وسلامة النساء؛ ودعمنا "مسيرة المُهمّشات"؛ وناضلنا ضد النزعة العسكريّة وعملنا من أجل نساء بدون مكانة مدنيّة؛ وأتحنا المعرفة النسوية عبر مساقات للجمهور العام، والأهم من ذلك أننا ربّينا أجيالاً من الناشطات النسويات اللواتي أسّسن مشاريع رائدة، تحوّل بعضها إلى منظمات قائمة بذاتها. وهذا جزء يسير مما فعلناه ونقوم بفعله كل يوم. منذ عام ٢٠٠٤، تتخذ المنظمة حي الهدار في حيفا مقراً لها، إلى جانب منظمات أخرى ضمن تحالف "نساء حيفا". واليوم تتعرض "امرأة لامرأة" لمطاردة منظمات اليمين المتطرف التي تُشغل البلدية بالبلاغات بهدف تصفية النشاط النسوي ومعه تصفية تعزيز حقوق المرأة. هذه من أبرز سمات صعود الفاشية - الهجوم الصارخ على النساء وعلى النسوية. في أعقاب هذا الهجوم تقوم بلدية حيفا في بحث إخراج منظمة "امرأة لامرأة" من مقرها، وهو مبنى عام تملكه البلدية. وفي ٥ مايو ٢٠٢٦، صوّت مجلس المدينة على تخصيص المبنى لسنة واحدة فقط بدلاً من خمس سنوات كما كان سابقاً، معلِناً هذه السنة "سنةَ امتحان"، مع تصريح يتضمن تهديداً مبهماً: "في حال وُجد أي انحراف عن النشاط - يُوقف التخصيص فوراً". لقد قامت هجمات اليمين بعرض نشاطاتنا التضامنية مع ناشطات نسويات فلسطينيات، ومعارضتنا للإبادة الجماعية، ونداءاتنا لوقف الحرب على أنها أنشطة تحريضية وداعمة للإرهاب. قفوا معنا لنقول: من حق المجتمع المدني، بل من واجبه، أن يُعارض جرائم الحرب وانتهاكات حقوق الإنسان، ومن حق النساء أن يُعبّرن عن تضامنهن مع كل امرأة أينما كانت. إن وجودنا في المبنى البلدي العام ليس مجرد مسألة رسوم إيجار. إن تواجد وحضور "امرأة لامرأة" في الفضاء العام البلدي هو تصريح وإعلان: النسوية القائمة على العيش المشترك هي جزء لا يتجزأ من نسيج المجتمع المدني في حيفا. وفي ردّنا على البلدية إثر جلسة الاستماع، صرّحنا بوضوح: "امرأة لامرأة" ليست منظمة سياسية بالمعنى الحزبي - لكن النسويّة، كسائر حركات التغيير الاجتماعي، سياسيةٌ بطبيعتها. إننا نطالب بلدية حيفا إيقاف التهديد السياسي الموجَّه إلى "امرأة لامرأة"، ومنح المنظمة تخصيصاً طويل الأمد للمبنى العام البلدي بدون امتحانات أيديولوجية.  

**עדכון 21.4.26:** כמעט 10,000 ישראלים וישראליות חתמו על העצומה, שכבר הוגשה למנכ״לי הערוצים וקיבלה סיקור נרחב בתקשורת. תודה על התמיכה - עכשיו בואו נפיץ את הקריאה לעוד אלפים: לא לשידור טקס ההפקרה וההסתרה! אני הייתי חלק ממאבק משפחות החטופים. בימים הכי קשים בחיים שלנו, כשהגורל של משפחותינו נמצא בסימן שאלה וכשחייהן בסכנה, ממשלת נתניהו מיררה את חיינו וניסתה להשתיק את הביקורת שלנו, כשגל הירש היה השליח וקבלן הביצוע. היינו במצב אבסורדי לחלוטין, שבו הממשלה שאמונה על הצלת חיי המשפחות שלנו מאיימת עלינו באופן אישי ומדכאת את המאבק שלנו להחזיר אותם. יום העצמאות ייערך השנה בתחושה קשה של אי וודאות. ערים ברחבי הארץ ביטלו את אירועים מרכזיים, בין אם משיקולים ביטחוניים או מתוך סולידריות ליישובים שנמצאים תחת אש. בתוך הכאוס שהמדינה שרויה בו, ממשלת ה-7 באוקטובר מנסה לשכתב את ההיסטוריה, להציג ״תמונת ניצחון״ ולמחוק את אשמתה - כששיא האירוע הוא הבחירה בגל הירש כמשיא משואה. המסר ברור - להציג את שחרור החטופים כיוזמה של הממשלה. כאילו שהיא עמדה לצדנו מהרגע הראשון. כאילו שלא נדרשה המחאה הנחושה ביותר בתולדות המדינה כדי להחזיר אותם. כאילו כל החטופים חזרו בחיים. המציאות כל כך רחוקה מזה. לפני שנתיים, עשרות אלפי ישראלים הצטרפו ליוזמתו של בר חפץ, תושב נירים, בדרישה לשידור הטקסים של המפונים ומשפחות החטופים במקום הטקס הממשלתי. בסופו של דבר, טקס ״כיבוי המשואות והדלקת התקווה״ בהובלת ״פורום חיים״ שודר בערוצי תקשורת ואף זכה להתייחסות רחבה ושידור חלקים מתוכו גם בערוץ 12, 13 ו11 על חשבון טקס התעמולה הממשלתי. לפני פחות משבוע, ערוצי החדשות הבהירו שהם לא ייענו לתכתיבי הממשלה וקטעו את שידור ההצהרה המוקלטת של נתניהו, או לא שידרו אותה מלכתחילה. באותו האופן בדיוק, הם צריכים להימנע משידור טקס המשואות הממשלתי, ולשדר במקומו את הטקס האזרחי שייערך בכיכר החטופים.

התוכנית הקיצונית ביותר להפקעת אדמות הבדואים מובאת מחר (רביעי) לאישור. מועצת מקרקעי ישראל צפויה לאשר מחר את *"תוכנית שיקלי"*, הקובעת כי בעלי אדמות שלא ייכנעו לסחיטה וייוותרו על כל אדמותיהם, יאבדו בתוך פחות משנה את כל זכויותיהם אנו זקוקים לכם עוד היום! הוסיפו את שמכם לעצומה שתוגש למועצת מקרקעי ישראל- והתנגדו לתוכנית ההרסנית בלחיצת כפתור. רק התגייסות של אלפים מאיתנו, שתבהיר שהתוכנית לא תעבור ורק תגרום נזקים גדולים, עשויה למנוע את המשך קידומה. לפי התוכנית, על 50 דונם אדמה ניתן יהיה לקבל 6 דונם בלבד, ואף זאת לא בבעלות אלא בחכירה! זוהי התוכנית הגרועה ביותר שהוצעה עד היום להסדרת תביעות הבעלות - וכולנו יודעים שגם הקודמות היו גרועות מספיק. הסבר: תוכנית השר שיקלי מיועדת לאלץ משפחות בדואיות שהן בעלות קרקע ביישובים המוכרים לתכנן מתחמי מגורים על אדמתן, וכן לכפות עליהן לקלוט במתחמים הללו תושבי כפרים בלתי מוכרים שאינם מקרובי המשפחה. כך, פוגעת התוכנית פגיעה חמורה הן בזכות הקניין של המשפחות הללו והן בזכויות של "הנקלטים" במתחם. אם המשפחות יסרבו לתכנן ולבנות, הקרקע תופקע מהן ואף תוצא משטח השיפוט של היישוב. מהלכי תכנון אלו ינוהלו בידי המדינה תוך התעלמות מצרכי התכנון של היישובים ומעמדת הרשויות המקומיות והתושבים. 

בחודשים האחרונים מתרחש לנגד עינינו גל אלימות מחריד ומביש נגד פלסטינים מעבר לקו הירוק. אבל מול הגיבוי הפוליטי מימין לפורעים, יש עכשיו התעוררות גדולה בארץ ובעולם שכבר הגיעה אל המיינסטרים - ויש לנו הזדמנות נדירה לעורר רעש שיכריח את הצבא ומערכת אכיפת החוק לפעול. מתנחלים ירו למוות בתשעה פלסטינים מתחילת השנה. כנופיות פורעים מאורגנות כפתו פלסטינים, התעללו בהם, הציתו בתים ומכוניות, הרגו צאן, הקימו מאחזים על אדמות פלסטיניות, כולל בשטח A. הרמטכ״ל זמיר עצמו הודה שהאלימות גורמת "נזק אסטרטגי בלתי רגיל״, וממשל טראמפ דורש פעולה בנושא. ובכל זאת, 94% ממקרי האלימות הלאומנית שנחקרו נסגרו ללא כתב אישום, ומקרים רבים כלל לא נחקרים.  זה לא חייב להיות ככה: הצבא הוא הריבון מעבר לקו הירוק. יש לו את הסמכות ואת הכלים לאכוף את החוק — כלפי כולם, בלי יוצא מן הכלל. אנחנו דורשות ודורשים שיעשה זאת: הגנה פעילה על קהילות מותקפות, אכיפת הפקודות בשטח, וענישת חיילים ומפקדים שתומכים באלימות או לוקחים בה חלק. בינינו יש מי שמשרתים, מי שבני משפחותיהם משרתים — ואנחנו דורשים מהצבא להפסיק לתת יד לפרעות, בהעלמת עין או בהשתתפות.  אם מספיק מאיתנו יחתמו, הרמטכ"ל ומפקד פיקוד המרכז יידעו שהרוב המתון לא שותק, אלא דורש מעשים. חתמו והפיצו את העצומה, ואנחנו נגיש אותה לצה״ל ונהדהד אותה בתקשורת!

בשנתיים האחרונות, ממשלת ישראל ועיריית ירושלים, ביד אחת עם ארגוני מתנחלים, הגבירו באופן חסר תקדים את מאמצי ייהוד שכונת סילואן בירושלים ועקירת תושביה הפלסטינים. ב- 25.3 כוחות גדולים של משטרת ישראל בנוכחות מפקד המחוז אבשלום פלד ובליווי אנשי עמותת עטרת כהנים וחבר מועצת העיר מטעם סיעת נעם אלדד רבינוביץ' הגיעה לשכונה ופינתה 13 משפחות, כ60 א.נשים, ילדים וילדות מביתם. מתקפות טילים אינן עוצרות את הממשלה וארגוני הימין מלהוציא לפועל את תוכניותיהם לייהוד השכונה וגירוש תושביה.  הגירוש בסילוואן נעשה באמצעות חוקים מפלים ואפלייה בתכנון המפרים את דיני הכיבוש והחוק הבינלאומי. פעולות אלה ממשיכות את מדיניות הטיהור האתני בגדה ואת פשעי המלחמה בעזה שמובילים ממשלת ישראל והעומד בראשה אשר מבטיחים לנו מלחמת נצח.    הגירוש בסילואן מתקדם בצעדי ענק בחסות המלחמה ואם לא נעצור אותו מדובר יהיה  בגירוש והשתלטות הנרחבים ביותר במזרח ירושלים מאז 67. כ2200 תושבי השכונה עלולים להיות מגורשים מביתם. 

בשבועות האחרונים נחשפנו לעדויות קשות של נשים וגברים שבחרו לדבר, לעיתים בפנים גלויות, על הפגיעות שחוו. הנפגעות והנפגעים מסתכנים במחיר אישי כבד: פחד, נידוי, איומים והיעדר הגנה מספקת. מותה של שושנה סטרוק, שפנתה שוב ושוב בבקשה להגנה, מחייב את המערכת לבדק בית: האם נעשה מספיק כדי להגן על מי שמעז להתלונן? אנחנו לא קופצים למסקנות, אבל אנו דורשים ודורשות בדיקה רצינית, מקצועית ומקיפה של הטענות, לצד הגנה אמיתית על מי שבחרו לדבר.  אם מספיק מאיתנו יחתמו - הנפגעים והנפגעות לא יחושו שהם לבד, והרשויות יהיו חייבות לפעול.  חתמו ושתפו את העצומה!

على مدار سنوات، دفع سكان مدينة الطيبة ثمنًا باهظًا نتيجة مشاريع بنى تحتية وطنية جاءت على حساب أهالي المدينة وتطويرها. وقد علمنا مؤخرًا عن مشروعين سيسبّبان ضررًا جسيمًا للطيبة ولمنطقة المثلث: الطريق الالتفافي حول الطيبة (444 و553) ومشروع محطة الشحن في شمال المتروبولين. במשך שנים, ⁠תושבי העיר טייבה שילמו מחיר כבד עקב פרויקטי תשתיות לאומיות על חשבון תושבי העיר ופיתוחה. לאחרונה נודע לנו על שני פרויקטים שייגרמו נזק חמור לטייבה ולאזור המשולש - כביש עוקף טייבה (444 ו-553) ופרויקט מסוף מטענים צפון מטרופולין.   سيؤدي هذان المشروعان إلى أضرار لا يمكن إصلاحها للطيبة وللمنطقة على المستويات البيئية والاقتصادية والمواصلاتية، كما سيؤثران بشكل خطير على إمكانيات التطوير والتخطيط المستقبلي للمدينة. لن نسمح للسلطات بتجاهل سكان الطيبة أو التخطيط لمشاريع من دون التنسيق معنا - انضمّوا الآن إلى المطالبة بالحفاظ على مدينتنا! שתי התכניות יגרמו לנזק בלתי הפיך לטייבה ולאזור ברמה הסביבתית, הכלכלית והתחבורתית, ויפגעו באופן חמור באפשרות לפיתוח והתכנון העתידי של העיר. לא נאפשר לרשויות להתעלם מתושבי טייבה ולתכנן תכניות בלי לתאם איתנו - הצטרפו עכשיו לדרישה לשמור על העיר שלנו!

בשבועות האחרונים המציאות בכפרים הפלסטיניים במסאפר יטא הפכה לסיוט מתמשך. המתנחלים מונעים מהחקלאים גישה לשדות מרעה, פוגעים באספקת המים או החשמל, ותוקפים תושבים. ב-27 בינואר, פשטו כנופיות חמושות פשטו במשך שעות על שלושה מוקדים, היכו גבר עד לאובדן הכרה, תקפו נשים בגז מדמיע ושדדו 250 כבשים – מקור הפרנסה המרכזי של משפחות שלמות – תוך גרימת נזק כלכלי המוערך ב-225,000 ש"ח. במקרים האלו ואחרים, במקום לעצור את הפורעים, הצבא מספק להם הגנה ואבטחה, וחיילים אף משתתפים בתקיפות ומונעים תיעוד של הפשעים. מעצרים וחקירות כמעט שאינם מתבצעים.  אנחנו דורשים ודורשות ממפקדי צה״ל: להעמיד לדין את הפורעים; להחזיר את הרכוש הגנוב לבעליו או לתת פיצוי כספי מלא לתושבים (כמו שהמדינה מפצה נפגעי טרור יהודים); להנחות את חיילי צה״ל באופן ברור וחד משמעי לעצור כל פגיעה בגוף וברכוש בפלסטינים; ולאכוף את החוק באופן שוויוני.  צה״ל הוא הריבון בגדה, ואכיפת החוק היא באחריותו. אזרחי ישראל והעולם כולו מצפים להפסקת הפוגרומים בשטחים. חתמו על העצומה והפיצו לחברים!