אנו, עורכי ועורכות דין, קוראים ללשכת עורכי הדין לחזור בה מהחלטתה האומללה לפגוע בפרנסתו של חברנו למקצוע, ‏עו"ד ברק כהן, ולהקפיא את רישיונו למשך שנה וחצי, במטרה להשתיקו ולמנוע את המשך המאבק הציבורי אותו הוא מוביל כנגד הפגיעה של המערכת הבנקאית באזרחים. כפי שקבע במפורש בית המשפט המחוזי (ביום 5.4.17), עו"ד כהן ושותפיו לדרך, יצאו למאבק ציבורי אותנטי נגד הליכי הגבייה הפוגעניים של הבנקים בישראל, תוך מימוש חופש הביטוי המוקנה להם (אף אם תוך חציית גבולות מסוימים של נימוס). בין אם מסכימים ‏עם המסרים ועם דרך המחאה בה בחר עו"ד כהן ובין אם לאו, אין כל הצדקה לפגיעה המוקדמת ומרחיקת הלכת ‏בעיסוקו ובפרנסתו. נוכח העובדה שהתיק הפלילי תלוי ועומד, ובפרט נוכח קביעתו כאמור של בית המשפט המחוזי, פסילתו של עו"ד כהן מלשמש כעורך דין בתקופת הביניים עד להכרעה הפלילית משמשת להענשתו בגין מעשים שטרם נקבע כי הם פליליים, באופן שסותר את עקרון החוקיות וחזקת החפות, ובאופן המייצר אפקט מצנן ברור. כפי שציין עו"ד יוסי בן דויד, חבר בבית הדין המשמעתי שהיה בדעת מיעוט שאין להשעות את עו"ד כהן בשלב זה, אין לעבירות המיוחסות לעו"ד כהן כל נגיעה למקצוע עריכת דין ולשירותים המוענקים על ידו, והשעיה זמנית בנסיבות אלה חוטאת ללשון החוק ולפסיקת בית הדין, לפיהם יש לעשות שימוש בסמכות זו רק במקרים חריגים ונדירים. אנו חולקים וחולקות על תפיסתה הצרה של לשכת עורכי הדין וועדת האתיקה בניסיונה לעצב את דמותו של עורך הדין כדמות מנומסת – אך לא כדמות פעילה חברתית; כדמות מרוממת מעל העם - על פני זו המחזיקה בתפקיד מרכזי בהובלתו, בהשמעת קולו, בסיוע בקידום זכויותיו, ובראש ובראשונה מתן לגיטימציה מלאה להשמעת קולו כנגד עוולות המתרחשות סביבו על ידי כוחות גדולים ממנו. זהו תפקידה של לשכת עורכי הדין להעניק הגנה ולעמוד לצד עורכי דין המבצעים את תפקידם למען החברה, ולא לפעול נגדם כמו במקרה זה. אנו סבורים וסבורות שעל לשכת עורכי הדין לעודד, ובוודאי לא לדכא, את השאיפה שעורכי דין במדינת ישראל, כנציגי שלטון החוק והצדק, ינצלו את ידיעותיהם וכישוריהם מעבר להבטחת הכנסתם, למען מטרות ציבוריות רחבות וחשובות יותר לכלל ולמען הגנה על האוכלוסיות המוחלשות בחברתנו. אנו קוראים ללשכת עורכי הדין לחזור בה מתלונתה נגד עו"ד כהן ולהתייצב לצדו בערעור שישמע בבית הדין המשמעתי הארצי.

מידי שנה נרצחות בישראל כ-20 נשים בממוצע. רק מתחילת 2017 נרצחו בישראל כ-14 נשים [נכון לזמן כתיבת שורות אלו], 4 מהן נרצחו בשבוע החולף בלבד. פרויקט "תזכור" הוא פרי יוזמה עצמאית, שתכליתה לזכור נשים שנפלו קורבנות לאלימות כלפיהן, להנציח אותן, להביא את האסון לקדמת הבמה ולהמחיש את ממדיו. אנו פועלות מתוך ההבנה שכלל מקרי האלימות נגד נשים הינם תוצר של אקלים חברתי המאפשר את התרחשותם וכי ההפרדה ביניהם מנתקת אותם מההקשר הרחב ומאפשרת את הישנותם. לאחר שבוע עקוב מדם, בו איבדנו ארבע מאחיותינו: מיה גורן, אודליה בכר, הנרייט קרא, ודליה ברוך, אנחנו יוצאות בקריאה לממשלה.

משרד החינוך עדיין מנחה מורים ויועצים להתייחס ליחסי מין הומוסקסואלים בהסכמה בין תלמידים כאל ״פגיעה מינית״ ואפילו לדווח עליהם למשטרה (!). כמובן שאין הוראה דומה ביחס ליחסי מין הטרוסקסואלים. המדיניות השערורייתית הזו נקבעה בחוזר מנכ"ל שלא עודכן מאז ששונה החוק לגבי יחסי מין הומוסקסואלים, והיא טומנת בחובה סכנה של ממש לבני ובנות נוער גאים ומתלבטים, שנמצאים בגיל רגיש. במקום שמשרד החינוך ייקח על עצמו תפקיד של חינוך לאהבת אדם באשר הוא אדם , במצב הנוכחי הוא רק משמר את התפיסה ההרסנית לפיה מין אנאלי ואוראלי, ובעיקר בין נערים, הם יחסים אסורים שיש לפעול כנגדם. במציאות בה אין חוזר מנכ״ל מעודכן, נוצר מצב של מערב פרוע בו כל יועץ/ת וכל ביה״ס יכול לפעול כרצונו בתחום זה, ולהעביר מסר כי סקס שאינו הטרוסקסואלי הוא דבר פסול ומסוכן שיש לטפל בו. לנוער גאה יש מספיק קשיים גם מבלי שמשרד החינוך יערים עליהם עוד כאלה. תפקידה של מערכת החינוך אמור להיות לסייע, לא לעודד הומופוביה, לפגוע או לסכן בני נוער. אנו קוראות וקוראים למשרד החינוך להצטרף אלינו לשנת 2017, לפרסם חוזר חדש אשר יעודכן בהתאם לחוק ובהתאם לשנה בה אנו חיים והנורמות הקיימות בה.

ראש עיריית באר שבע שוב מאיים על פורום דו-קיום בנגב. לפני כחצי שנה, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' איים לסגור את פעילות מולתקא-מפגש, בית התרבות של הפורום לדו קיום בנגב לשוויון אזרחי הפועל במקלט של עירית באר שבע ולבטל את אחד מהמקומות היחידים בעיר בו נפגשים תושבים ערבים ויהודים. יותר מ-1,000 פעילי זזים פנו לראש העיר וקראו לו לא להיכנע ללחץ הגזעני של הימין. הלחץ עבד עד השבוע - אבל עכשיו בלחץ גורמי ימין וח״כים מהליכוד, העירייה מאיימת על בית התרבות, בנסיון לצנזר אירוע בנושא תעשיית הנשק של ישראל וקשריה בעולם. הצטרפו עכשיו לקמפיין של פורום דו-קיום שנוצר לפני חצי שנה ובואו נזכיר שוב לרוביק: די לשיתוף פעולה עם קיצונים מהימין - פעל למען חיים משותפים בנגב, למען דמוקרטיה וחופש הביטוי, אל תיתן יד לגזענות והשתקה! -------------------------------------------- בישראל של 2017, בה קיימת התנגדות ממסדית לכל פעילות קהילתית משותפת של יהודים וערבים, פעילות שכזו היא בהכרח גם פעילות פוליטית. המולתקא-מפגש הוא מרכז חברתי ובית לקהילה משותפת של יהודים וערבים תושבי העיר והנגב שמאמינים בחיים משותפים ונהנים ממגוון הפעילויות והאירועים המתקיימים במקום. גורמים פוליטיים ומפלגתיים שמנסים לפגוע במרקם החיים המשותפים בבאר שבע הם אלה שמפיצים שקרים ופועלים לסגירת המולתקא-מפגש - כדי להשתיק ולחבל בכל פעילות משותפת של יהודים וערבים. בתקופה בה תקיפות אלימות על רקע גזעני מתרחשות בעיר, יש לפעול למען קיומם של מרחבים משותפים ולא להיאבק נגדם ולהביא לסגירתם. אסור שהתנגדות של גורמים אינטרסנטיים שמנסים להרוויח פרסום זול, תכתיב את הקצאת הנכסים בעיר, הנכסים הללו הם של כולנו. אם תיקח את המקלט ותביא לסגירת בית התרבות, תעביר מסר ברור ומסוכן של התנגדות לערכים של חברה משותפת ושוויון, ותתמוך למעשה בפגיעה בחופש הביטוי ובצנזורה. אנו קוראות וקוראים לך לקבל את ההחלטה הנכונה – בעד חיים משותפים בנגב, נגד גזענות והשתקה – תן למולתקא-מפגש להמשיך לפעול.

טסט טסט טסט 

Mr. Prime Minister, You have the power to make a completely different decision than the one proposed by the Minister of Defense regarding the so-called "humanitarian city." As the son of a historian, did no echoes of the not-so-distant past of the Jewish people come to mind? "Humanitarian city" is Orwellian language for a concentration camp. And you, Mr. Prime Minister, are on the verge of ordering its establishment. Is that truly what you want to do? To be remembered in history alongside the worst and most conscienceless leaders of the world? Mr. Prime Minister, I am the daughter of Holocaust survivors, and I grew up hearing firsthand about their experiences. I know what it means to be imprisoned and to survive in a concentration camp. My parents endured the horrors of World War II and the Holocaust. They came to Israel seeking refuge — but also hoping to live in a country that would be morally different from the one that destroyed their lives. Philosopher Hannah Arendt, while covering the Eichmann trial, coined the term “the banality of evil.” Like many, she expected to see a monstrous, demonic figure. Instead, she found an ordinary, colorless man. The term was her way of bridging the gap between his outward normalcy and the unimaginable crimes he committed. I urge you not to adopt inhumane measures that will once again give rise to the use of that term — this time in reference to us: to Israel, and to its citizens. The people of Gaza — the vast majority of whom are not combatants — have been living through hell since the cursed day of October 7th, 2023, which was a terrible tragedy for us all. They are displaced, forced to live in tents, walk miles for food, bombed, cut off from medical care. They count tens of thousands of dead, hundreds of thousands wounded. Please do not force them into a “humanitarian city” that will be the very opposite of its deceptive name — a crowded prison, unfit for human life. Do not stain the name of Israel with a profoundly immoral act. Do not give an order over which a black flag already flies. “Never Again” is a moral imperative — not only for Jews, but for all of humanity.

سيدي رئيس الوزراء،  بأيديك الصلاحية لاتخاذ قرار مختلف تمامًا عن قرار وزير الأمن بشأن "المدينة الإنسانية". ألم يذكرك اسم الخطة، كونك ابنًا لمؤرخ، بمأساة الشعب اليهودي التي حدثت في ماضٍ ليس ببعيد؟  "مدينة إنسانية" هي تسمية أورفليانية تعني "معسكر تركيز". سيادتك على وشك إصدار أمر بإقامة معسكر تركيز. هل هذا ما تريد فعله حقًا؟ هل ما تريده هو أن يُذكر اسمك في التاريخ إلى جانب أسوأ قادة دول العالم وأكثرهم فسادًا؟ سيدي رئيس الوزراء،  كوني ابنة لناجين من الهولوكوست انكشفت على تجاربها وحيثياتها عن قرب، يمكنني أن أخبرك بالتفصيل عما يعنيه السجن والحياة في معسكرات التركيز. عاش والداي جحيم الحرب العالمية الثانية والهولوكوست، ثم جاءا إلى البلاد لتكون لهم ملاذًا آمنًا وعلى أمل أن تكون مختلفة تمامًا، أخلاقيًا، عن البلد الذي دمّر حياتهما. سيدي رئيس الوزراء،  صاغت الفيلسوفة حانا آرندت مصطلح "تفاهة الشر" أثناء تغطيتها لمحاكمة أدولف أيخمان. توقعت آرندت، مثل كثيرين، أن ترى أمامها في المحكمة قاتلًا ساديًا وحشيًا لكنها التقت، لدهشتها، برجل عادي، شاحب، "طبيعي". صاغت آرندت هذا المصطلح رغبةً منها بتفسير الفجوة الممتدّة بين صورة آيخمان الشاحبة "العادية" وبين الفظائع التي ارتكبها. أطلب منك عدم اتخاذ خطوات لا-إنسانية تستدعي استخدام مصطلح "تفاهة الشر" مجددًا، هذه المرة ضدنا نحن، حكومة إسرائيل ومواطنيها.  منذ 7 أكتوبر وسكان قطاع غزة من المدنيين والأبرياء، وهم الأغلبية، يعيشون حياة لا تطاق: ترحال من مكانٍ إلى آخر، مدنٌ من الخيام، نقاط لتوزيع الغذاء، انهيار النظام الصحي، عشرات الآلاف من القتلى، ومئات الآلاف من الجرحى... أرجوك ألا تزج بهم في "مدينةٍ إنسانية" هي العكس التام من اسمها الكاذب; سجنٌ مكتظٌ لا يصلح العيش فيه. لا تشوهوا سمعتنا، نحن الإسرائيليين بعملٍ غير أخلاقي! "لا بعد" هو واجبٌ أخلاقيٌّ لا يتطرق لنا فقط - بل لجميع البشر. 

نتوجه الى أهلنا الكرام في زيمر ونهيب بهم لمؤازرتنا والوقوف معنا في هذا النضال الصادق بالتوقيع على هذه العربضة لمنع تطبيق هذا المخطط على ارض الواقع الذي ينتقص من تطلعات وكرامة اهلنا في بلدنا الحبيب زيمر, والله ولي التوفيق.

כאמא לא שכולה, שכואבת את כאבן של כל האמהות שהפכו לאמהות שכולות לאחרונה, בבקשה, צאו מעזה והחזירו את החטופים עכשיו!!! מספיק בחורים צעירים שרק התחילו את החיים, נפלו. מספיק לוחמים עלו על מטענים, חטפו נ"ט, אר.פי.ג', וכל שאר חומרי הנפץ חדרו לתוך גופם ודוממו את ליבם. מספיק משפחות איבדו את יקיריהן ועולמן נחרב. מספיק דם נשפך! צאו מעזה, אנחנו לא רוצים עוד סיפור שלא נגמר. במלחמות אין מנצחים, ולא נוכל לנצח. מספיק תשתיות ואנשי חמאס חיסלתם להפעם, חיזרו לשמור על הגבולות כמו שצריך!!! אני בטוחה שצה"ל מספיק חכם וחזק כדי להמשיך את ההגנה על ארץ ישראל בצורה שקולה ומבוקרת, מבלי להקריב כל כך הרבה חיי אדם!

ازدواجية المعايير والميل الى الظالم

"בית הספר התיכון האורטודוקסי ברמלה דוגל במצוינות, לשיוויון וכבוד האדם" - יסמין, תלמידת כיתה י״א שלומדת בבית הספר כ-11 שנה, בחרה לכסות ראשה בכיסוי ראש וללבוש בגדים צנועים מכוח החוק לכבוד האדם וחופש הביטוי וחופש הדת והפולחן ללא כל פגיעה בבית ספרה או במי מהנוכחים בו. לאור החלטתה זו הורחקה לאלתר ולצמיתות מיום 14/10/2023 ומאז לא פקדה את בית ספרה. הוצע לבית הספר כי תמשיך יסמין להתייצב בבית הספר בתלבושת אחידה כפי שנהגה, ותכסה את ראשה מפאת צניעות ודת שבחרה. יסמין התפשרה על חבישת כובע או כל כיסוי אחר שבית הספר יציע, על מנת שתוכל לסיים את לימודיה כראוי. ליסמין חשוב, כתלמידה בבית הספר וכילדה במדינה, לשמור על זכותה לחופש הביטוי והדת והפולחן ובכלל בחירת זהותה כבוגרת זאת וכל עוד אין באלה להזיק לאחר ותוך שמירה על כבוד האחר. כמוהה ככל תלמיד וילד בעיר רמלה בפרט ובמדינה בכלל. ההליכים כלפי יסמין לא ננקטו כראוי וכחוק מההתחלה, דבר שפגע בזכויותיה קשות והיא לא פקדה את בית הספר כחודשיים בניגוד לחוזר מנכ"ל ולחוק. יסמין איבדה כל אמון במערכת בית הספר, הרשות ובמשרדי החינוך, מכיוון שאלו אינם קשובים לטיעוניה ולבקשותיה ולהצעות הפשרה שלה. אני מאמינה שכל ילד בכל גיל ומגדר דורש הבנה, הקשבה ואמון, על מנת שיוכל להתמודד עם הקשיים שיש בחיים וזה מה שנותר לי כאימא לתת לבתי יסמין באירוע הקשה שבו היא מתמודדת מה כחודשיים ועד היום. כאימא, אשת חינוך ופעילה חברתית מזה שנים לא ארפה להוביל את ילדינו להעצמה, הגשמה אישית, מנהיגות והצלחה, בתהליך מקביל של הכרה בזכויות וחובות ואחריות של האדם כלפי האחר. יסמין לא פוקדת את בית ספרה מאז הרחקתה לאלתר שלא כדין על ידי בית ספרה וזקוקה לתמיכה ותקווה. דרישתנו היא כי בית הספר - בעיקר לנוכח הערכים שהוא חרט על דגלו - ישמור על זכותה של יסמין לחופש הביטוי. הרי אין באמור כל הפרה או פגיעה כלפי בית הספר. הצטרפו אלי לדרישה מבית הספר לאפשר ליסמין לקיים את אמונתה וללמוד בבית הספר כחוק.

צעירים שרוצים לגור קרוב לאזור העבודה במתחם שישלב אמנות, בילוי ומגורים יוכל לענות על מצוקת הדיור ולהקים אזור משולב ואטרקטיבי במרכז העיר, קרוב לאיילון, רכבת קלה, רכבת רגילה, מתחמי משרדים וכול זה ללא צורך בפינוי דיירים/משפחות מהמבנים, כי כרגע רוב המבנים שימשו במקור למלאכה, תעשיה ומוסכים. זה חלק של העיר שהוזנח עד לא מזמן ומאפשר שילוב נדיר של גלריות וסטודיו לאמנים, מגורים לצעירים, בתי קפה, מסעדות, וכול מה שקשור ביצירה, אמנות, עיצוב. רובע האומנים החדש של תל אביב במחירים נמוכים יחסית לאזורים אחרים בעיר.