בקרב אוכלוסיית היישוב אלזרנוג ישנם כ-450 תלמידות ותלמידים בגיל חינוך תיכון, אשר מוסעים ליותר משניים עשר בתי ספר תיכוניים ביישובים שונים שחלקם מרוחקים מהיישוב והנסיעה אליהם אורכת יותר מחצי שעה. התלמידים יוצאים בשעות הבוקר המוקדמות וחוזרים בשעות הערב עם רדת החשכה, תשושים ועייפים מהנסיעה. דבר הפוגע באופן משמעותי ביכולת הלמידה והריכוז. חלק מהתלמידים אף אינם מוצאים מקום ונושרים מהמערכת. לאחרונה, הורים המעוניינים לרשום את ילדיהם בבתי הספר התיכון ביישובים הסמוכים, נתקלים יותר ויותר בסירוב מצד בתי הספר בטענה של מתן עדיפות לבני המקום בקבלה למוסדות החינוך וצפיפות יתר בכיתות דבר המקשה מאד על מציאת מקום . יתרה מזאת, גם אם התלמידים מתקבלים ללימודים הם אינם מתקבלים למגמות הלימודיות התואמות את כישוריהם והישגיהם בלימודים בשל העובדה שבתי הספר מקבלים אותם על בסיס מקום פנוי, דבר הפוגע במוטיבציית התלמידים. אנשי החינוך והורים רבים מצביעים על תופעה ידועה של ירידה ניכרת בהישגים הלימודים וקשיי התאקלמות והסתגלות של תלמידים רבים בעקבות המעבר לבתי הספר מחוץ ליישוב. הורים יודעים לספר על ירידה דרסטית בהישגים בייחוד בשנת הלימודים הראשונה. הקמת בית הספר הינו צורך חיוני, במיוחד לבנות בכפר, מאחר והוא השער היחידי להמשך לימודיהן, לחיפוש אחרי מקומות עבודה, ליציאה למעגל החיים הרחב ואף למימושן העצמי. השתלבותם המרשימה של תושבי היישוב בכלכלה ובחברה הישראלית, מתבטאת גם בהצלחתו של בית הספר היסודי הקיים ביישוב. בית הספר הוקם בשנת 2000 ובו לומדים כיום למעלה מאלף תלמידים. בבית הספר מתקיימים פרויקטים של העשרה בתחומי איכות הסביבה, חקלאות ובנוסף הוקמה לאחרונה ספרייה המשמשת את כלל ילדי היישוב. בית הספר מהווה מקור לגאווה עבור היישוב ומשקף את יחס הקהילה לחינוך: הורים, מורים וצוות ההנהלה משקיעים זמן, מאמץ ומשאבים בטיפוחו והעשרתו, האווירה בו רגועה, והניקיון והסדר ניכרים. לאחרונה חובר בית הספר לרשת החשמל הארצית, ולפני כחצי שנה זכה בית ספר זה בפרס החינוך. עם סיום לימודי חטיבת הביניים, ובהעדר בית ספר תיכון במקום מגוריהם, נאלצים התלמידים תושבי אלזרנוג, ללמוד באחד מבתי הספר התיכוניים ביישובים שונים. בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק לימוד חובה, תש''ט- 4.14 ,החובה הפוזיטיבית לממש את זכותם של התלמידים לחינוך ולקיום מוסדות חינוך רשמיים מוטלת על המדינה ועל הרשות המקומית במשותף. למותר לציין, כי בית המשפט העליון קבע זו מכבר, כי הזכות לחינוך נימנת על אותו "גרעין קשה" של כבוד האדם, שבלעדיו ערך הכבוד האישי נפגם פגיעה מהותית וקשה". ( ראו: בג"ץ 5373/08 אבו לבדה נ' שרת החינוך פורסם בנבו, 11.1.8) בתאריך 4/9/2018 כתבנו מכתב לכל הנוגעים בדבר על אודות הקמת בית ספר תיכון ביישוב אלזרנוק. לצערינו כל ההתכתבויות לא צרחו לאוזניים קשובות, ועלת עכשיו לא קבלנו שום התייחסות בעניין חשוב זה. על עכן, אנו פונים לציבור הרחב להצטרף אלינו למאבק למען הקמת התיכון וקוראים לכם להצטרף לעצומה זו ולחזק את דרישת תושבי הכפר. בברכה, וועד הישוב אלזרנוק העתקים: חנן אפוטה, מנהל מחלקת חינוך נווה מדבר גב' גילה נגר , מ.מ מנהל מחוז הדרום, משרד החינוך מר' נפתלי בנט, שר החינוך מר' אריה מכלוף דרעי, שר הפנים מר' אברהים אלהואשלה, יו"ר מ.א. נווה מדבר מר' יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך בכנסת

נשים וגברים, בדואיות ובדואים, רוצות ורוצים לקרוא ולכתוב, גם בעברית. הם רוצים לעזור לילדים בשיעורי הבית, ולהשתלב כחברים מכובדים בקהילה. הם רוצים להבטיח את עתידם בהשתלבות בתעסוקה! النساء والرجال، البدويات والبدو، يريدون أن أن يقرأوا ويكتبوا، أيضًا باللغة العبرية. أيضًا يريدون أن يساعدوا أبناءهم في وظائفهم البيتية، وأن يندمجوا بشكل محترم في المجتمع وذلك لضمان مستقبلهم في دخول سوق العمل! החינוך הבדואי מתאפיין מזה עשורים בשיעורי נשירה גבוהים מאד. רבים מהתלמידים נשרו בגיל צעיר, בלי מיומנויות יסוד בקריאה וכתיבה. כיום, כבוגרים, הם נותרים מאחור, בבלי כבוד. הם אינם יכולים להקריא סיפור לילד, או לקרוא מכתב מהבנק. בנוסף, הם עניים ואינם יכולים להתקדם בעבודה. תוכנית השלמת ההשכלה מאפשרת להם להשתלב בחברה בכבוד, וגם לשפר את כישוריהם ולהשתלב בשוק התעסוקה. يتميز المجتمع البدوي منذ عدة سنوات بنسب العليا في التسرب من المدارس. يتسرب الكثير من الطلاب في جيل صغير، وذلك قبل حصولهم على مهارات القراءة والكتابة. واليوم هم كبالغين يبقون في آخر الرَّكْب، بدون مكانة اجتماعية. لا يمكنهم قراءة قصة لولد ولا مستند من البنك. إضافة لهذا، يعانون من فقر ولا يتمكنون من التقدم في أي عمل. يُمكّنهم مشروع الاستكمال الدراسي من الاندماج في المجتمع باحترام، ويساعدهم في تحسين مهاراتهم لدخول سوق العمل. "לא היתה לי הזדמנות לסיים לימודים" אומרת מייסא. "אני חולמת לקבל תעודה, שאוכל לעבוד. שאוכל לעזור לילדים בלימודים". כ- 70% מהילדים הבדואים חיים מתחת לקו העוני (דו"ח הביטוח הלאומי 2016). היעדר האוריינות בקרב ההורים עלול לדון גם את הילדים לחיי עוני, אבטלה והיעדר השתלבות בחברה. "لم تكن لدي امكانية لانهاء تعليمي" تقول ميساء. "الآن أنا أحلم أن أحصل على شهادة لأتمكن من العمل لأساعد أبنائي في تعليمهم". يعيش ما يقارب 70% من الأطفال البدو تحت خط الفقر (حسب تقرير التأمين الوطني لعام 2016). الأمية لدى الأهل قد تحكم على الأبناء بالعيش في الفقر والبطالة وعدم الاندماج في المجتمع. תוכנית השלמת השכלה מפצה את המבוגרים על חסכי העבר, ועל מחדלי המערכת. תקציבה (2 מליון שח בלבד!) מגוחך נוכח תרומתה למשתתפות והמשתתפים. يعوض مشروع الاستكمال الدراسي البالغين عن فشل الماضي وعن فشل النظام التعليمي. وتمويله (يبلغ 2 مليون شيكل فقط!) قليل جدا نظرا إلى كمية مساهمته ومساعدته للمشتركات والمشتركين. חברנו 20 ארגונים בקריאה ברורה- אל תבטלו את התוכנית! אנחנו רוצים לקרוא ולכתוב, ולהבטיח את עתידנו בכבוד! اجتمعنا نحن 20 منظمة في نداء واضح- لا تلغوا المشروع! نحن نريد أن نقرأ ونكتب وأن نضمن مستقبلنا بكرامة! ארגונים: שתיל, מרכז אל-חוקוק, עמותת סדרה-לקיה, מרכז אדווה ופורום דו קיום בנגב לשיווין אזרחי جمعيات: شتيل، مركز حقوق، جمعية سدرة-اللقية، مركز أدفا ومنتدى التعايش السلمي للمساواة المدنية في النقب צילום: אמל אבו אלקיעאן, הכפר עתיר تصوير: أمل أبو القيعان, قرية عتير

קראנו השבוע ב"הארץ" על מיסם אבו אלקיעאן, צעיר בדואי מהישוב חורה שבנגב, שעבד בסופר מרקט "סופר יודה" בתל אביב, ולפני כשנתיים וחצי הותקף שם על ידי קבוצה של שוטרי מג"ב שהיו ביום כיף בעיר הגדולה. הארוע החל כשהשוטרים, ללא מדים, חשדו בו בגלל שדיבר ערבית בטלפון באופן מוזר או צעקני, וביקשו שיזדהה. כשסרב להזדהות בפני צעירים בלבוש אזרחי מצא עצמו בלב קבוצה של כ-10 צעירים המכים בו בו זמנית מכל הכיוונים, לעיני המצלמות והעוברים והשבים. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הגיש בשמו של אבו אלקיעאן תלונה כנגד השוטרים המכים, ואולם מח"ש סגרה את התיק והעבירה את החשדות כנגד שלושה מהשוטרים לטיפול פנימי בתוך המשטרה, על ידי מחלקת משמעת. זאת על אף שלמעלה מ-30 מצלמות צילמו את הארוע מכל כיוון אפשרי, ושעדי ראייה, עובדי המרכול ועוברי אורח, הגיעו למח"ש מרצונם להעיד לטובתו. כשביקש אבו אלקיעאן לערער על ההחלטה, התברר שמח"ש מסרבת לאפשר לו לצלם את תיק החקירה. אגב, מי שהשם "אבו אלקיעאן" נשמע לו מוכר, יתעניין לשמוע גם שמיסם הוא אחיינו של יאקוב אבו אלקיעאן, שנהרג בידי שוטרים שבאו לפנות אותו מביתו בכפר אום אלחיראן. משפחתו של מיסם הסכימה להתפנות מהכפר לפני מועד הפינוי, אך את מנת האלימות המשטרתית שיועדה לה כנראה לא הצליחה למנוע בכך. אין זה סיפור יחיד או יוצא דופן- הוא מבטא את המדיניות בה נוקטת מח"ש בכל הנוגע לעבירות אלימות של שוטרים. מדיניות זו אף זכתה לביטוי ברור בדבריה של ראש מח"ש החדשה, קרן בר מנחם, בדיון בועדת הכנסת בנושא טיפול באלימות שוטרים: העבודה שלי היא "להאיר, לשים פנס למפכ"ל ולמשטרה על תופעה כזו או אחרת, על בעיה כזו או אחרת. לא כי זה יוליד כתב אישום." לפי המדיניות העכשווית של משרד המשפטים, מח״ש אינה פועלת כגוף עצמאי ואובייקטיבי שאוכף את החוק על שוטרים. באופן פרדוקסלי, מח״ש מעבירה חלק גדול מהתלונות ל"טיפול פנימי" בתוך המשטרה, שם העונשים קלים, וההגנה שמספקים מפקדים לפקודיהם – רחבה. אנו, החתומים מטה, משמיעים קול אזרחי חזק וברור הקורא לשינוי כיוון מוחלט במדיניות הטיפול באלימות משטרתית. לא עוד העברה של תלונות לטיפול פנימי במשטרה, לא עוד מניעת צילום והעתקה של חומרי חקירה מצד המתלוננים – אלא מדיניות של אכיפה ושמירה על שלטון החוק. אלימות ממסדית מצד המשטרה, אינה בעיה של אוכלוסיה, מגזר או קבוצה מסוימת בלבד – יש לה השפעות מרחיקות לכת על כבודו של האדם והאזרח, חופש הביטוי, חופש הפולחן וקיומה של חברה דמוקרטית פלורליסטית. יש להפסיק את המגמה של העברת הטיפול בעבירות שוטרים בכלל ובעבירות אלימות בפרט ממח"ש למשטרת ישראל, ולאפשר למתלוננים, כולל לאבו אלקיעאן, לעיין בחומרי החקירה שנאספו בעקבות תלונתם.

כ-40 אלף ילדים מוסעים בכל יום לבתי הספר ביישובים הבדואים בנגב בדרכי עפר משובשות, רצופות בורות ומהמורות. בשל תנאי הדרך הקשים ההסעות מתבצעות באוטובוסים ישנים שאינם עומדים בתנאי בטיחות בסיסיים (זאת מכיוון שאוטובוסים חדשים הם נמוכים יותר ולא יכולים לעבור בדרכים אלה). השילוב בין דרכים משובשות לכלי רכב לא בטיחותיים מייצר סכנה בטיחותית חמורה לילדים, שכבר גבתה קורבנות בנפש – בשנת 2016 נדרסה למוות על ידי רכב הסעות הילדה מרים אבו ג'ודה ז"ל מהכפר אל-זערורה. בנוסף, כאשר יורדים גשמים הדרכים הופכות לבוציות, ואינן מאפשרות מעבר כלי רכב, מה שמוביל פעמים רבות לביטול ואבדן ימי לימודים. לא ייתכן שבמדינת ישראל בשנת 2018 ילדים נאלצים לעמוד בפני כל כך הרבה סכנות ומכשולים בדרך שאמורה להיות עבורם הכי בטוחה ולהעניק להם הזדמנות שווה – הדרך לחינוך והשכלה. את המצב הזה ניתן וצריך לשנות. בעלות של כ-8 מליון ₪ ניתן להוציא לפועל תוכנית לשיפוץ דרכי העפר, להסדרת תעלות ניקוז ומעברי מים ולפריסת שכבת מצעים שתאפשר מעבר חלק ובטוח של כלי רכב. זה פתרון ישים בטווח קצר, הוא אינו יקר, הוא בטיחותי, והוא נותן מענה אמיתי לילדים ומשפחותיהם. מאחר והדרכים ממוקמות מחוץ לתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות באזור, האחריות על אחזקתן מוטלת על משרד החקלאות, שאמון על תוכנית החומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית-הבדואית בנגב - שבראשו עומד השר אורי אריאל. הוא הכתובת, הוא האדם שיכול לגרום לשינוי. חברנו יחד מספר ארגונים של החברה האזרחית - עמותת סיכוי, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ופורום דו קיום בנגב לשיוויון אזרחי, ואנחנו צריכים אתכם כדי להשפיע - שלחו הודעה עכשיו לשר אורי אריאל, דרשו ממנו לקחת אחריות על שלומם של הילדים הערבים בנגב. ما أهمية ذلك؟ نحو 40 ألف طفل يُنقلون يوميًا إلى المدارس في البلدات البدوية في النقب عبر طرق ترابية غير معبدة وملآى بالحُفَر والمطّبات. نظرًا للحالة السيئة للطرقات، تُستخدم في نقل الأطفال حافلات قديمة – حافلات لا تستوفي شروط الأمان الأساسية (لأن الحافلات الجديدة منخفضة أكثر ولا تستطيع السفر عبر هذه الطرقات). إن تلاقي طرق غير مؤهلة ومركبات غير آمنة في هذه الحالة ينتج خطرًا شديدًا على أمان الأطفال، خطر أدى إلى خسارة في الأرواح، ففي العام 2016 دُهست الطفلة المرحومة مريم أبو جودة من قرية الزعرورة من قبل حافلة نقل طلاب. كذلك، عندما تُمطر تتحوّل الطرقات إلى طرق موحلة بحيث لا تتمكن المركبات من العبور – ما يؤدي في أحيان عديدة إلى إلغاء وخسارة أيام تعليمية. لا يُعقل أنه في دولة إسرائيل 2018 يضطر أطفال لمواجهة هذا الكم الكبير من المخاطر والعقبات في طرق يجب أن تكون الآمن لهم وأن توفّر لهم فرصًا متساوية – الطريق للتربية والتعليم. يُمكن، ويجب، تغيير الوضع القائم. من الممكن، بمبلغ نحو الـ8 مليون شيكل، تنفيذ خطة لترميم الطرق الترابية، تنظيم قنوات الصرف وجريان المياه، وبسط طبقات تعبيد تتيح مرورًا سلسًا وآمنًا للمركبات. هذا حلّ قابل للتنفيذ على المدى القريب، غير مكلف، آمن، ويعطي حلاً حقيقيًا للأطفال وعائلاتهم. بما أن الطرق واقعة خارج مسطحات نفوذ السلطات المحلية في المنطقة، فإن المسؤولية على صيانتها تقع ضمن وزارة الزراعة، المؤتمنة على الخطة الخماسية للتطوير الاقتصادي في المجتمع العربي البدوي في النقب – ووزيرها أوري أريئل. هو العنوان وهو الشخص الذي بإمكانه إحداث تغيير. التقينا على المشروع، عدة مؤسسات مجتمع مدني – جمعية سيكوي، المجلس الإقليمي للقرى غير المعترف بها في النقب ومنتدى التعايش في النقب للمساواة المدنية، ونحن بحاجة إليكم للتأثير – أرسلوا رسالة الآن للوزير أوري أربئل، وطالبوه بتحمّل المسؤولية على سلامة وأمان الأطفال العرب في النقب.

وقف الاعتداءات الشرطة وتعاملها مع الشباب العرب كأعداء לעצור את אלימות המשטרה, ויחס שלה לצעירים הערביים כאויבים

קהילת המעסים והמטפלים במגע נגד הטרדות מיניות! עם נתונים כאלה לא נוכל עוד לשתוק! ● %81 מהמטפלים הוטרדו מינית במהלך עבודתם. ● מחצית מהמטפלים העידו על ניסיון לשידול לספק שירותי מין. ● שני שליש מהמטפלים חוששים מהטרדה במהלך יום עבודה שגרתי. למה זה קורה? כי תעשיית הזנות בישראל השתלטה באופן ציני על המונחים "עיסוי" ו"מעסה". איסור פרסום זנות ושירותי מין מביא את העוסקים בו לפרסם תחת מסווה של עיסויים מקצועיים, כך הם מסתתרים מרשויות החוק ופוגעים פגיעה אנושה בשירות לגיטימי ששייך לעולם הרפואה המשלימה. כתוצאה מכך נוצר מצב בו מעסה או מטפל לא יכול לפרסם את משלח ידו, כמו כל בעל מקצוע אחר. מרגע הפרסום הוא מתמודד עם פניות מצרכני מין שמנסים לשדל איש מקצוע לספק להם שירות מיני. המצב הקיים יוצר בלבול וחרדה בקרב המטפלים. מטפלי המגע מוצאים עצמם מוטרדים באופן תמידי בלי שהחוק מגן עליהם. בנוסף, קיימת הטעיה של הציבור בכללותו, שאין לו דרך אמיתית לוודא אם הגיע לספק שירותי מין או למעסה מקצועי. הפתרון שלנו: הגיע הזמן לשים קץ לקרקס ציני זה על חשבון המעסים ומטפלי המגע והטעיית הציבור התמים. בחצי השנה האחרונה אנחנו פועלים בהתמדה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. יתרה מכך, הגשנו באמצעות חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא הצעה לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית. ההצעה הונחה על שולחן מליאת הכנסת, וכבר חתמו עליה 15 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, והזרוע עוד נטויה. נכון להיום, החוק למניעת הטרדות מיניות קובע כי על מנת שתתקיים עבירת הטרדה מינית יש צורך ביסוד של חזרתיות, כלומר המטריד צריך לחזור ולפנות למוטרד על מנת שתבוצע עבירה. בנוסף, החוק אינו מגן על המטפל, כי אם על המטופל. על כן, אנו מבקשים שהחוק יתחשב בסיטואציה הייחודית אליה נקלעו מטפלי המגע וייתן לה הגנה משפטית, בדמות עבירה שעניינה הטרדה מינית. כך תהיה בידי מטפלי המגע היכולת לפנות בתלונה למשטרה, ותהיה הרתעה, ולו מסויימת, כנגד הפוגעים. אנא מכם, אל תתנו יד לתעשיית הזנות ותמכו במאבק הצודק שלנו. תודה, קהילת המעסים (ומטפלי המגע) והמטפלים. על החתום: עו"ד הולי שוורץ- מלווה בהתנדבות ובהתלהבות מרינה פובולוצקי, מעסה רפואית -מובילת המאבק

ביום חמישי זה, 26.7.18, יתקיים כנס לקידום החזון המתנחלי באוניברסיטה העברית, עם אנשי "עד כאן", הצבא ומינהל אזרחי - תחת הכותרת של "איכות סביבה." בכנס "איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות" גלעד אך מ"עד כאן" יציג דו"ח על "חציבה פיראטית" ביו"ש, שמתמקד בהפללת פלסטינים ומתעלם מההשתלטות הלא-חוקית של ההתנחלויות על משאבי הטבע בגדה. המינהל האזרחי, שמונע מפלסטינים להשתמש באופן "לא פיראטי" במשאבים שלהם-עצמם, גם הוא משתתף בכנס. ראש מועצה אזורית בקעת הירדן דוד אלחיאני, שאהדתו הפעילה למאחזים לא חוקיים על אדמות פלסטיניות בבקעה אינה בגדר סוד, יישא דברים; בכנס תוצג לראשונה תכנית להפיכת אזור נהר הירדן הדרומי לשמורת טבע –תוך הפקעה נרחבת של אדמות פלסטיניות. זהו סימן מסוכן נוסף לנירמול של שיח ההתפשטות ושל נישול תושבי הגדה והבקעה הפלסטיניים. משתתפי הכנס ושותפיהם מייצגים את המנגנונים המונעים מהפלסטינים את היכולת לפתח תשתיות ראויות לטיפול במפגעי סביבה כמו גם את הגישה לזכויות בסיסיות ועצם הקיום בכבוד על אדמתם. הכנס מנשל אותם גם מהשיח עצמו, שם על הבמה את השולטים בכוח הזרוע כברי-סמכא תוך השתקת האלימות היומיומית שבמציאות ה"סביבתית". הוא מצייר חזון פסטורלי של ארץ ישראל אקולוגית-יהודית ונקייה מפלסטינים ומיפגעיהם. בעוד שבאופן מובהק ואף גלוי זהו כנס מתנחלי ובעל אג'נדה מתנחלית, הוא מתקיים תחת כנפי בית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטה. הכיבוס הזה הוא נורת אזהרה לתומכי זכויות אדם, פעילי סולידריות ולפעילי סביבה גם יחד. זה הזמן לחשוף את מנגנוני הכיבוס ולהעלות אותם לדיון ציבורי ! אנחנו קוראים לאוניברסיטה העברית לזכור את תפקידה כמוסד בעל אחריות אקדמית וציבורית, ולא לתת במה "סביבתית" לפוליטיקאים שרוצים להשתמש בה לצרכי נישול במסווה של אקולוגיה. הפיצו את קיום הכנס ואת העצומה ברשתות החברתית וקיראו לאחרים/ות להצטרף למחאה. לעוד מידע: תכניית הכנס: https://yedvab.wixsite.com/kenes/blank-1

על פי הפרסומים החדשים, פרקליט המדינה שי ניצן שיקר במצח נחושה ומנע חקירה של שוטר שהודה שירה ביעקוב אבו אלקיעאן עוד לפני שהרכב האיץ במה שתואר ע״י המשטרה כ״פיגוע דריסה״. שי ניצן סגר את תיק החקירה כדי לטייח את ההרג ואת אחריותו של השוטר בשטח לתוצאות הקטלניות של אירועי אום אל חיראן. במקום להגן עלינו האזרחים, פרקליט המדינה שומר על החברים שלו במשטרה. ניצן מעל בתפקידו ובאמון הציבור - ניצן צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד. שוטר הודה שהוא ירה לכיוון הרכב, ואז באבו אלקיעאן עצמו, ורק לאחר מכן האיץ הרכב של אבו אלקיעאן, ודרס את השוטר ארז לוי. אבל את שי ניצן זה לא מעניין - הוא רצה לסגור את התיק בכל מחיר, אז הוא בחר לטייח עדות שהיתה עשויה לשנות את ממצאי החקירה ולנקות את שמו של המורה יעקוב אבו אלקיעאן, שהוצג ע״י ארדן ואלשיך כטרוריסט פעיל דעאש. הסרטון מהאירוע כבר סתר את ההצהרות של ארדן ואלשיך שהדריסה היתה מכוונת, ועכשיו בעקבות הפרסומים החדשים, ברור כי בפרקליטות ידעו שלא מדובר בפיגוע אלא בכשל משטרתי חמור ממדרגה ראשונה. אבל שי ניצן בחר לשמור על החברים שלו במשטרה, לשקר למשפחת אבו אלקיעאן, ולציבור כולו. לאחרונה משפחתו של אבו אלקיעאן פנתה בדרישה לקבל את חומרי החקירה לצורך ערעור על ההחלטה לסגור את תיק החקירה - וכעת, כדי להמשיך בטיוח, פרקליט המדינה עלול להטיל חיסיון על עדות השוטר. הצטרפו לדרישה: שי ניצן - קח אחריות והתפטר מיד! מאסנו בשקרים וטיוח. דמם של אנשים אינו הפקר. מידע נוסף על האירוע והפרסומים החדשים: https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-MAGAZINE-1.6292816 https://mekomit.co.il/%D7%AA%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%96%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F/ תמונה: אום אל חיראן, אחרי הפינוי האלים. צילום: אנס אבו דעיבס

שעתיים בלבדאחרי שחברי הכנסת אישרו את חוק הלאום שמקבע את מדינת ישראל כיהודית ויהודית, שוטרים בשירות הרבנות הראשית גררו רב קונסרבטיבי בחיפה לחקירה כי הוא העז לערוך טקס חתונה אלטרנטיבי. חייבים לעצור את הביזיון הזה עכשיו - לפני החקיקה הבאה לחוק יסוד: ממלכת יהודה. קראו עכשיו למשטרת מחוז חיפה לבטל מיד כל אישום נגד הרב דובי חיון ולהודיע שלא ישתפו פעולה עם הרדיפה הפוליטית והדתית של הרבנות - בואו לא נתן לכפיה לנצח! הרדיפה אחר מי שמחתן זוגות מחוץ למסגרת הרבנות היא ניסיון נואש של המימסד הרבני האורתודוכסי לשמר את אחיזתו במונופול הנישואין המתפורר, שרבים מאוד מהישראלים כבר מאסו בו. העמדתם לדין של אנשי דת שאינם סרים למרות הרבנות בשל שחיתותה. מעצרו של הרב הקונסרבטיבי דובי חיון ועיכובו לחקירה הוא שיא חדש ברדיפה הזו (לאחר המאמץ לפסול גיור לא-אורתודוכסי, למנוע תפילה לא-אורתודוכסית בכותל ולסכל קבורה לא-אורתודוכסית בישראל). רב שעושה את חובתו ומחתן זוג שבחר בו לצורך עריכת החופה והקידושין אינו עבריין. מעצרו וחקירתו אינם אלא התעמרות בו, בתפקידו ובזוגות שמבקשים מהם לחתנם. התעמרות כזו, הנובעת אך ורק מבחירתם שלא ללכת בדרך האורתודוכסיה הממוסדת בישראל, היא הפרה ברורה של זכויות האדם של הרב ושל הזוגות, מהווה רדיפה דתית מובהקת ואינה יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית. יושלח עותק רשימת החותמים לגורמים הבאים: ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, מבקר המדינה, השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה.

אלפי קופסאות שימורים מברזיל המיועדות לרצועת עזה ממתינות חודשים במחסני ממשלה, ובמכס מתעקשים לקבל את אישור הרבנות הראשית עבורן. זאת למרות שהבשר מיועד לאוכלוסיה מוסלמית, שמבחינתה הבשר חלאל (מותר לאכילה). מדובר בעזרה הומניטרית לאוכלוסיה ענייה המצויה במצור ואין סיבה שישראל תחזיק אותה שלא לצורך במחסניה.

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת שנת 2013 מורה הצבא מעת לעת על פינוי זמני של קהילות השוכנות בשטחים שישראל הכריזה עליהם כעל "שטחי אש", בתואנה שהדבר נחוץ לצבא לצורך אימונים.צווים שנמסרו לתושבים הם נדרשו לעזוב את מקומות יישוביהם לתקופה שנעה בין כמה שעות ליומיים, ונקבע כי אם לא יעשו כן – הם יפונו בכוח, בעלי החיים שברשותם יופקעו והם יחויבו בהוצאות הפינוי. בחלק מהמקרים שתיעד בצלם ההתראה בדבר הפינוי נמסרה לתושבים רק בעל פה. (מקור: בצלם) מדובר במעשה בלתי מוסרי ובלתי הומני בעליל. זהו אזור שנכבש על ידי ישראל במלחמה ועל כן תושביה מוגנים על ידי אמנת ג'נבה שישראל חתומה עליה. כל מעשה כזה הוא בגדר פשע מלחמה, שאנחנו אזרחי המדינה, מסרבים/ות להיות שותפים לו. תארו לכם/ן שאתם/ן מקבלים/ות הודעה שעליכם/ן לפנות את הבית שלכם/ן ללא יכולת להכנס אליו ליום או יממה שלמה. אין לכם/ן לאן ללכת ומסביב חום (40מעלות) ואין אפילו עצים לנוח תחתם. אין לנשים היכן ללכת לשירותים ואין איך להכין אוכל או כל עשייה מקיימת חיים. וכל זאת למה? כי הצבא מתאמן בתוך הבתים שלכם/ן. זכרו, לא/נשים האלה גם ככה אין מים זורמים ולא חשמל. לקריאה נוספת על המצב בבקעת הירדן: https://www.btselem.org/hebrew/jordan_valley

בעקבות ההפרדה בין נשים לגברים בעצרת של חב״ד בכיכר רבין שבוע שעבר, ראש עיריית ת״א-יפו, רון חולדאי, הצהיר בצורה חד משמעית כי בעתיד לא תהיה כל הפרדה מגדרית במרחב הציבורי בתל אביב-יפו וכי העירייה תתנגד לכל יוזמה מסוג זה. המאבק למען שוויון הוא של כולנו ובכל מקום, לא רק בת״א! אנו פונים לראש המועצה כדי שגם בישובי המועצה שלנו לא יתקיימו אירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי. חב״ד וארגונים דתיים קיצוניים אחרים רוצים שנתרגל להפרדה והדרת נשים. להדרת נשים ואפליה במקומות ציבוריים ששייכים לכולנו אין מקום במועצה האזורית מטה יהודה. את השינוי כולנו יכולות ויכולים להוביל! חתמו עכשיו על העצומה כדי לדרוש מראש העיר שלנו לא לקיים אירועים בהפרדה!