עדכון 2.10.2018: אחרי חודשים של מאבק משפטי, פוליטי, דיפלומטי והתארגנות של פעילים בשטח, בג״ץ נתן אור ירוק להריסת הכפר חאן אל אחמר. המדינה עשויה לפנות את הכפר בכל רגע והתושבים והתושבות קוראים לפעילים להגיע לשטח למשמרות מחאה וסולידריות. עדכון 16.7.18: בג״ץ הקפיא את הריסת הכפר עד 1.8.2018 שיתקיים דיון נוסף על עתיד הכפר ולא הקדימה את התאריך גם לאחר בקשת המדינה. תהיו איתנו בקשר כדי להצטרף למשמרות מחאה בכפר: https://tinyurl.com/y7zod4uj עדכון 5.7.18: הגירוש של עשרות משפחות מעבר לפינה. כוחות גדולים של צבא כבר מכשירים את השטח לקראת הגירוש - ורק קול זעקה עצום יכול לעצור את ההרס הנוראי שמאיים על תושבי חאן אל אחמר. "זו ההזדמנות האחרונה לשנות את החלטת הממשלה. אם יהרסו לנו את הבית ואת בית הספר זה הסוף של הקהילה שלנו. אף אחד לא ידאג לעתיד של הילדים" עיד אבו חמיס משבט הג'הלין מי שנוסע מירושלים לכיוון ים המלח רואה אוהלים וצריפים רבים של קהילות בצדי הכבישים, רואה ולא רואה. רובנו איננו יודעים הרבה על האנשים החיים במתחמים האלה. בכפר חאן אל אחמר, שתושביו משבט הג'הלין גורשו מהנגב לאחר קום המדינה והתיישבו במקום שהיה באותה העת בשליטה ירדנית כבר מלפני חמישים שנה, תלויים צווי הריסה על הבתים ובית הספר שהקימו לעצמם. ביוני הקרוב המדינה צפויה לממש את צווי ההריסה. בשנת 2009 הוקם בכפר בית ספר לילדי שבט הג'הלין, לאחר שבמשך שנים ילדי השבט לא למדו כלל, או נסעו לשם כך ליריחו ולאבו דיס. בעזרת עמותה איטלקית בנו התושבים בית ספר מצמיגים ממולאים בוץ. המקום מטופח, נקי וירוק ותלמידים בתלבושת אחידה לומדים בכיתות. פאנלים סולריים על הגג מייצרים מעט חשמל, מספיק לתאורה ולמחשב אחד בחדר המנהלת. על רקע הבניה הגישו יישובי גוש אדומים עתירה לבג"ץ ובה דרשו כי המנהל האזרחי יהרוס את בית הספר. לאחר שלושת העתירות הראשונות שנדחו, בספטמבר 2017 הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא מתכוונת להרוס את בית הספר וכן את בתיהן של כמה עשרות המשפחות שגרות מסביבו ולהעבירן למתחם שנמצא בתוך האזור העירוני של אבו דיס. הצעה זו אינה ישימה מבחינת אנשי הג'הלין בשום צורה: למרות שהקרקע המוצעת באבו דיס הוכרזה כאדמת מדינה, בעליה לא השלימו עם כך והם מתנגדים בתוקף ליישוב הבדואים על קרקע שמבחינתם היא פרטית ושייכת להם. עירית אבו דיס אף העבירה איום ברור לבני השבט לבל יעזו להתיישב במקום. ברור לגמרי שקהילת הג'הלין לא תוכל לעבור למקום בו הם כה מאוימים ולא רצויים. בנוסף, יישובם בצפיפות באזור עירוני יביא להרס תרבותם ואורחות חייהם, ולאיבוד מקורות תעסוקתם המסורתיים. אנו פונים אל ממשלת ישראל לממש כלפי בני הג'הלין מדיניות של ערכי מוסר, צדק, שוויון וזכויות אדם. יש לחדול מההתעמרות בהם, הנמשכת עשרות בשנים, ולאפשר להם לחיות על פי אורחות חייהם, להתפרנס ולחנך את ילדיהם באופן שאינו שונה מזה של היהודים החיים בשכנותם. בכל הסדרה של התיישבותם יש להקשיב להם ולצרכיהם ולהגיע להסדר המוסכם על התושבים. על מדינת ישראל לנהוג בקהילת הג'הלין כבבני אדם שווי זכויות.

עדכון: ביום שישי קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי לתיאטרון הבימה אסור למנוע מהמפגינים נגד השחיתות להקרין מסרים נגד ראש הממשלה. כל הבוד למארגני המחאה שהגישו את העתירה המינהלית ולא ויתרו על זכותם להפגין בציבור. לפי החלטת בית המשפט, על המפגינים לציין כי המסרים הפוליטיים הם על דעת המארגנים בלבד ולהרחיק את השקופיות מלוגו התיאטרון. החלטה זו זמנית ובעוד שבועיים, יצטרכו המפגינים לפנות להליך אזרחי בבית משפט השלום. אנחנו נמשיך לתמוך במאבק ובזכויות הבמפגינים. במוצ״ש ה-3 למרס, הפריע תיאטרון הבימה להקרנת המסרים של המפגינים נגד השחיתות. המפגינים הקרינו את המסרים למען דמוקרטיה והשקיפות על קיר הבימה שהוא חלק מהמרחב הציבורי המתואם כמוקד ההפגנה בין המפגינים והמשטרה כבר חודשים. הקיר משומש להקרנות ההפגנות המתרחשות כבר חודשים במקום, אבל הפעם ״הבימה״, מסיבה בלתי מוסברת, החליטה לחסום את הקרנת המסרים על הקיר. המאבק נגד השחיתות נמשך כבר מעל שנה ומצליח להפעיל לחץ על חקירות השחיתות שמעלות כל יום ושבוע עוד פיתולים וסיבובים בסגה. לא יעלה על הדעת שהתיאטרון הלאומי יהיה נגד חופש הביטוי. מנכ״לית התיאטרון טוענת שהסנוור בוצע כדי למנוע את השתתפות ״הבימה״ בהפגנה ולהדגים שהמוסד לא לוקח צד במאבק הפוליטי, אבל אנחנו אומרים ואומרות שאין להתחמק מהעובדה שסתימת פיות היא התערבות פוליטית אגרסיבית - ולא בצד של הדמוקרטיה! הצטרפו אלי לקריא: מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן, אם ברצונך שתיאטרון הבימה לא יקח צד במאבק, אל תשתיקו את המפגינים והמפגינות! מידע נוסף: הסרטון של אלדד יניב במוצ״ש 03.03.2018: https://www.facebook.com/eldad.yaniv/videos/2075584655792948/ "הבימה" נגד חופש הביטוי, ב״הארץ״: https://www.haaretz.co.il/gallery/opinion/.premium-1.5869072

הממשלה מבטיחה "לשקם את דרום תל-אביב", אבל מאחורי הקלעים פועלת לדחיית סגירתה של התחנה המרכזית החדשה ב-24 שנים נוספות. הממשלה במגעים מתקדמים להארכת החוזה עם הטייקון קובי מימון, השולט בתחנה באמצעות חברת נצבא. אם החוזה ייחתם הוא ינציח את הסבל, המצוקה והזיהום בשכונות הדרום. אבל אנחנו יכולות ויכולים לעצור את זה. התחנה המרכזית בת"א היא אסון סביבתי וחברתי. זיהום האוויר הכבד פוגע בבריאות תושבות ותושבי השכונות הסמוכות. הרעש חודש לבתיהם. בניית התחנה בלב שכונת מגורים הפכה את נווה שאנן לאזור אסון ולמרכז הגדול בארץ לסחר בנשים ולסחר בסמים. הזנחת התחנה ע"י מימון והפיכתה למוקד פשיעה מרתיעות רבים משימוש בתחבורה ציבורית. מול המצלמות מצהירים כל הגורמים על תמיכתם בסגירת התחנה. תוכנית המתאר העירונית קבעה כי התחנה תיסגר ותהפוך לאזור מגורים ותעסוקה, וכבר גובשה תוכנית להעברת הקווים למסוף ארלוזרוב ולמסוף חדש בצומת חולון בתמיכת חברות האוטובוסים—ואולם הממשלה מתעלמת מכך, מעדיפה את האינטרס של מימון, ומפקירה שוב את תושבי דרום תל-אביב. הם קיוו שזה יעבור בשקט ולא נשים לב. אבל תושבות ותושבי דרום תל אביב אינם אזרחים סוג ב', והפקרתם לא תעבור בשקט. שלחו עכשיו הודעה לשר התחבורה ח"כ ישראל כץ: שיקום דרום תל-אביב מתחיל בסגירת התחנה המרכזית! עותק רשימת החותמים תועבר גם לראש עריית תל אביב, רון חולדאי.

ערבית אחרי העברית اقرأ المقالة باللغة العربية بعد العبرية לאחרונה פרסמנו את הסרטון הזה, בו נראה זוג פלסטיני צעיר בורח עם בנם התינוק על הידיים, ומג"בניק זורק עליהם רימון הלם. בני הזוג שבסרטון נמלטו עם בנם התינוק מביתם של קרובי משפחה, שאליו השליכו שוטרי מג"ב רימוני גז מדמיע. הרימונים הושלכו לעבר בית בו התכנסו בני המשפחה המורחבת לאירוע משפחתי, הילדים שיחקו בחצר הבית. המקרה הזה אינו מקרה בודד. שוב ושוב בעקבות התנכלויות של מתנחלים מאזור יצהר נכנסים חיילים ושוטרי מג"ב לתוך הכפר בורין ומשתמשים באמצעים לפיזור הפגנות כלפי התושבים. https://player.vimeo.com/video/258784376 בחודשים האחרונים ארגון יש דין תיעד יותר מ-20 מקרים של אלימות מתנחלים כלפי תושבי בורין וכפרים נוספים בסביבה. במקרים רבים, מגיעים מתנחלים לפאתי הכפר בורין ולשדותיו ומיידים אבנים על החקלאים בשדות או על בתי הכפר. במקרים רבים זריקות האבנים מתרחשות בנוכחותם של חיילים או מג"ב, שלא עושים דבר כדי למנוע את הפגיעה. כוחות הביטחון מתייצבים לצד המתנחלים התוקפים ואינם מספקים הגנה לתושבי הכפר, הנדרשים לנסות ולהגן על עצמם. כך, לעתים מדרדרים האירועים האלה לידויי אבנים הדדי בין הצדדים עד להתערבות הצבא או מג"ב - תמיד לטובת המתנחלים ותוך פגיעה בפלסטינים. בחלק מהמקרים, לאחר שהמתנחלים עוזבים ולפעמים עוד בזמן ההתרחשות, נכנסים חיילים ומג"ב לכפר ומתחילים לירות רימוני גז מדמיע והלם, לפעמים לתוך בתים וגם על מי שכלל אינם מעורבים בסיטואציה. את המצב הקשה הזה, שבו חפים מפשע נפגעים שוב ושוב, לא רק מאלימות של מתנחלים אלא גם מאלימות כוחות הביטחון, צריך ואפשר למנוע. הצטרפו אלינו לדרישה מאלוף פיקוד מרכז, מפקד אוגדת יהודה ושומרון ומח"ט שומרון, שימלאו את תפקידם ויספקו הגנה לתושבי בורין. קראו להם לפעול מיד כדי לעצור את ההתנכלויות מצד המתנחלים באזור יצהר ואת כניסתם לשדות בורין ולשטח הכפר, ולרסן את פעולת כוחות הביטחון בכפר בעקבות אירועים כאלה. דרשו מהם למצות את הדין ולהעניש את העבריינים האמיתיים ולא את קורבנות העבירה. תרמו למאבק למען הצדק --> http://bit.ly/DonateYeshDin حماية سكان بورين من عنف المستوطنين في منطقة يتسهار إلى: قائد لواء السامرة، قائد فرقة يهودا والسامرة، قائد القيادة الوسطى للجيش الإسرائيلي شاهدتم في نهاية الأسبوع الماضي الفيديو التالي، الذي يظهر فيه زوجان فلسطينيان بصحبة طفلهما، وهما يحاولان الفرار من رجال حرس الحدود، الذين يلقون باتجاههم قنبلة صاعقة. هرب الزوجان مع طفلهما من منزل أقربائهم، الذي ألقى باتجاهه رجال حرس الحدود قنابل غاز مسيل للدموع. ألقيت القنابل باتجاه المنزل الذي اجتمع فيه أفراد العائلة الموسّعة لمناسبة عائلية، حيث كان الأطفال يلعبون في الساحة. هذه الحالة ليست فردية، فعلى إثر المضايقات التي يقوم بها مستوطنو منطقة يتسهار، يدخل الجنود وحرس الحدود إلى قرية بورين، ويستخدمون شتى الوسائل ضد السكان لتفريق المظاهرات. في الأشهر الأخيرة، وثّقت منظمة ييش دين 18 حالة عنف من قبل المستوطنين تجاه سكان بورين وقرى أخرى في المنطقة. في الكثير من الحالات، يحضر المستوطنون إلى مشارف قرية بورين وأراضيها، ويلقون الحجارة على المزارعين في حقولهم، أو باتجاه منازل القرية. في الكثير من الحالات، يتم إلقاء الحجارة أمام الجنود أو حرس الحدود، الذين لا يحركون ساكنًا لمنع إيذاء السكان. تقف قوات الأمن بجانب المستوطنين المعتدين، ولا توفر الحماية لسكان القرية، الذين يضطرون للدفاع عن أنفسهم. في بعض الأحيان، يتفاقم الوضع في المنطقة، إلى حد تبادل إلقاء الحجارة بين الطرفين، إلى أنّ يتدخل الجيش أو حرس الحدود- دائمًا لصالح المستوطنين، مما يؤدي حتمًا إلى إيذاء الفلسطينيين. في بعض الحالات، بعد مغادرة المستوطنين، وحتى أثناء المشاحنات، يدخل الجنود وحرس الحدود إلى القرية، ويبدؤون بإلقاء القنابل الصادمة أو القنابل المسيلة للدموع، إحيانا داخل منازل سكان غير متداخلين أصلا في المشاحنات. لذلك، يجب وضع حد لهذا الواقع الصعب، الذي يتضرر فيه السكان الأبرياء مرة تلو الأخرى، ليس فقط من عنف المستوطنين إنّما أيضًا من عنف قوى الأمن. انضموا إلينا في ندائنا إلى قائد لواء السامرة، قائد فرقة يهودا والسامرة وقائد القيادة الوسطى للجيش الإسرائيلي لمطالبتهم بأداء مهمتهم وحماية سكان بورين، واتخاذ إجراءات فورية لوقف المضايقات من قبل المستوطنين في منطقة يتسهار واقتحامهم لحقول بورين ولأراضي القريبة، ولكبح ممارسات قوى الأمن في القرى في أعقاب هذه الأحداث. طالبوهم بتطبيق القوانين ومعاقبة المخالفين الحقيقيين وليس ضحايا هذه المخالفات.

עברית למטה منذ اكثر من عام نحن (مجموعة طلاب عرب ويهود) ذهبنا الى الجامعة لتنبيههم حول مشكلة عدم وجود المساحة المخصصة للصلاة، في الحرم الجامعي للطلاب غير اليهود. على الرغم من ان هذه المشكلة طرحها الطلاب العرب من قبل لكن هذه هي المرة الاولى التي يثير الطلاب العرب واليهود هذه المشكلة معا. في البداية إدعت الجامعة ان مكان صلاة للطلاب غير اليهود يطرح مشكلة. كانت آلحجة هي ان الجامعة مكان علماني ولا يجب إدخال الديانات الى الحرم الجامعي. وعلى ذلك إدعوا ان وجود مكان للصلاة في مساكن الطلبة، غير الحرم الجامعي، يكفي ويزيد من حاجة الطلاب. ومع ذالك أشرنا إلى مدير الجامعة ان هناك فعليا مساحة مخصصة للطلاب اليهود للصلاة في الحرم الجامعي(الكنيس) والذي عادة يستعمله الكثير من الطلاب اليهود . إضافة إلى ذلك اشرنا الى الحاجة الكبيرة الى هذه التسهيلات خاصةً للطلاب المسلمين. جمعنا الكثير من القصص من الطلاب المسلمين الذين ذكروا الصعوبات اليومية عن البحث عن مكان هادئ للصلاة والصلاة في السلالم. اضافة الى ذلك العديد عن حوادث مؤسفة مثل دفع غير ودي من الطلاب و العاملين الذين اعتبروا استخدامهم لمكان عام للصلاة شيئا بغيضا. لاحظنا ان هذه ليست مسألة دينية في الحرم الجامعي وإنما فشل الجامعة في توفير احتياجات الأقليات الدينية في حين ان الطلاب اليهود يملكون مساحة صلاة جميلة وعامة، وقد جادلنا بأن هذه الحالة لا يمكن ان تستمر. كانت الاجابة الاولية من الجامعة انها ستتخذ الاجراءات لعلاج المشكلة بعد ان ادركوا مدى تأثيرها على الطلاب. وقالوا لنا ان هناك اجتماعات تعقد حتى انهم سيحاولون حل الوضع قبل بداية شهر رمضان. ومع ذلك بعد عام كامل لم يحدث اي تغيير ولم تقدم الجامعة اي حل مؤقت، ناهيك عن حل بعيد المدى. لقد اقترحنا تخصيص صف دراسي واحد في موقع مركزي كبداية، هذا أقل شيئ مطلوب، مكان هادئ ونظيف في موقع مركزي في الحرم الجامعي حيث يمكن للطلاب الصلاة بخصوصية. حتى الان لم تحدث اي تغييرات ومن المحزن اننا نطلب حل هذه المشكلة لكن الجامعة لم تكن استباقية في معالجتها، من المخيب للآمال أكثر انه بعد أن أثيرت هذه المسألة عدة مرات في البداية من الطلاب العرب فقط على مدار عدة سنوات إلا أنهم لم يعالجوا المشكلة بشكل صحيح. كمجموعة من الطلاب العرب واليهود نحن هنا للتذكير ان هذا الوضع غير مقبول بتاتا، كل الطلاب من جميع الخلفيات الدينية يستحقون ان يعاملوا معاملة عادلة اضافة الى انه يجب ان يسمح لهم بالصلاة في الكنيس او توفير مساحة مماثلة للصلاة في مكان قريب دون التسبب بضرر بدراستهم. في التعليقات ادناه يرجى مشاركة أفكارك الخاصة او اي قصص شخصية عن كيفية تأثير النقص بوجود مساحة مخصصة للصلاة على نفسك. לפני שנה, אנחנו-קבוצת סטודנטים יהודים וערבים-יצרנו קשר עם האוניברסיטה להעיר על הנושא של חוסר מקום תפילה לסטודנטים שהם לא יהודים. אף על פי שנושא זה עלה בעבר על ידי סטודנטים מהחברה הערבית, זו הפעם הראשונה בה מתאחדים סטודנטים יהודים וערבים למען המטרה המשותפת. תחילה, מסרה הנהלת האוניברסיטה שאזור תפילה נפרד עבור סטודנטים שאינם יהודים עלול להוות בעיה. לטענתם, האוניברסיטה הינה סביבה חילונית ולכן לא תזדהה עם אף קבוצת דת מקרב תלמידיה. בנוסף, טענו כי האזור המיועד לתפילה במגורים שמחוץ לקמפוס אמור לספק את צרכי התלמידים בנושא. אולם, צויין בפני הדיקן כי בקמפוס כבר קיים אזור תפילה מובהק עבור תלמידים יהודים (בית הכנסת) שרבים מאיתנו משתמשים בו באופן קבוע. מעבר לכך, הדגשנו את הצורך הדחוף במענה דומה עבור סטודנטים מוסלמים בקמפוס. אספנו עשרות עדויות בנושא מתלמידים מוסלמים הנאלצים להתמודד עם הקושי ולהתפלל בחדרי המדרגות או אזורים שקטים אחרים. רבות מן העדויות חשפו תקריות מצערות בהם נאלצו התלמידים לספוג עלבונות והערות מצד תלמידים אחרים או עובדי קמפוס שמצאו את השימוש שלהם באזורים ציבוריים כמקומות תפילה כלא ראוי. ציינו כי לא מדובר בנושא הדת בקמפוס, אלא בעובדה שהאוניברסיטה נכשלה לתת מענה לצרכיהן של קבוצות מיעוט בקמפוס בעוד שתלמידיה היהודים נהנים מאזור תפילה מטופח, ציבורי ונוח. מצב זה לא יכול להימשך עוד. תשובתה הראשונית של האוניברסיטה הייתה שינקטו צעדים לפתרון הבעיה כעת, לאחר שהובהרה השפעת הבעיה על התלמידים. נאמר לנו שמתוכננות פגישות ונרקמות תוכניות לשינוי המצב, עוד בטרם חג הרמדאן. עם זאת, שנה שלמה לאחר מכן, לא נעשתה שום התקדמות בנושא. לא פתרון זמני ובוודאי שלא פתרון ארוך- טווח הוצג על ידי האוניברסיטה. העלנו בפניהם את האפשרות לפנות כיתה אחת באזור מרכזי בקמפוס כהתחלה. המינימום הדרוש – אזור נקי, שקט, מרכזי ונוח בקמפוס בו יוכלו התלמידים להתפלל בפרטיות. ועדיין, שום שינוי שהוא לא נעשה. עצוב שנושא זה היה צריך להעלות מלכתחילה על ידי התלמידים והאוניברסיטה עצמה לא הייתה פעילה בו מראש. זה אף מאכזב יותר שלאחר התקוממויות רבות בנושא, בעיקר על ידי תלמידים מהחברה הערבית ובמשך מספר שנים - הנושא עדיין לא טופל כראוי. כקבוצה מאוחדת זו של סטודנטים ערבים ויהודים, אנו כאן להגיד שמצב זה אינו מקובל לחלוטין. תלמידים מכל הדתות והרקעים זכאים ליחס הוגן ושווה ולפיכך יש לאשר לתלמידים שאינם יהודים להתפלל בבית הכנסת בקמפוס או לספק עבורם מקום דומה להתפלל בו מבלי לפגוע בלימודיהם. אנא שתפו עמנו את המחשבות שלכם, בעיקר חוויות וסיפורים אישיים אודות ההשלכות של הנושא עליכם, בתגובות מטה.

אנו, יוצרות ויוצרים, א/נשי רוח, פעילות ופעילים, תושבות ותושבים מקשת היצירה, האמנות והאקטיביזם, ששורשיהן/ם נטועים בפריפריה הגיאוגרפית, האתנית והחברתית של מדינת ישראל, שקהילותיהן/ם ותרבותן/ם ידעו שנים רבות של דיכוי, הדרה, הלעגה וניכוס, מזועזעות/ים מהחלטה של מדינת ישראל לגרש אל אסונם את הפליטים האפריקאים אשר חיים בדרום- תל- אביב יפו וברחבי מדינת ישראל. משחר ימיו היה הצדק החברתי נר לרגלי המאבק המזרחי, אשר כל פעולותיו הפוליטיות והמחאתיות היו למען תיקון האפליה והגזענות בה פעלו ממשלות ישראל כלפי האוכלוסיות המזרחיות באשר הן. משך שנים ועד היום כונו אנחנו, בנותינו ובנינו 'פולשים',' עצלנים', 'אלימים', 'פרחות', 'ערסים' ועוד. ציירו את בנות ובני קהילתינו כ'בורים' ו'נכשלים' כיוון שלא היינו בצבע הנכון ו/או רשומות/ים בפנקס המתאים. זה שנים רבות אנו נאבקות/ים נגד גירושן/ם, עקירתן/ם ונישולן/ם של מאות משפחות מקרב קהילותינו מביתן/ם ושכונותיהן/ם בדרום תל אביב, ללא מענה ראוי. לא נעמוד מנגד כאשר חיצי הדיכוי, האלימות, הפינוי והגירוש אשר מכוונים אלינו מכוונים כעת על מנת להתעמר בקהילת הפליטים ומבקשי המקלט בישראל בכלל ובדרום תל אביב יפו בפרט. הניסיון לשסע את תושבות/י דרום תל אביב בססמאות של "גירוש עכשיו שיקום אח"כ" הן הוכחה נוספת לזלזול בתושבות/י השכונות ולמכירת החיסול של דרום תל אביב יפו. הפליטים ומבקשי המקלט רוכזו בדרום תל- אביב על- ידי הרשויות כדי להחליש ולרסק את הקהילות הוותיקות על- מנת לבנות על חורבנן שיכוני יוקרה לעשירים. גירוש הפליטים כעת הוא חלק אינטגרלי מתהליך הג'נטריפיקציה המכוון והפינויים הגורפים, שבו מגורשות/ים גם בנות ובני קהילותינו על משפחותיהן/ם מבתיהן/ם! לא נשתוק ולא נעמוד מנגד למול גירוש קהילת הפליטים ומבקשי המקלט למודת הסבל אל גירוש לתופת הרצופה בסכנות של אונס, ניצול, סחר בבני אדם וסכנת חיים של ממש – כמצווה מדאורייתא: " טז לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ, מֵעִם אֲדֹנָיו. יז עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ--בַּטּוֹב לוֹ; לֹא, תּוֹנֶנּוּ." (דברים פרק כ"ג). . לא קהילת הפליטים מאיימת על מרקם החיים בדרום תל אביב יפו ובישראל כי אם מדיניות שסע והזנחה מכוונת. אנו קוראות וקוראים לממשלת ישראל לעצור את הגירוש! לעצור את גירוש קהילת הפליטים ומבקשי המקלט, לעצור את גירוש תושבות/י השכונות ונישולן/ם מבתיהן/ם! אנו רואות ורואים בקריאה זאת ובעמידה לצד הפליטים חובה אזרחית ומוסרית מתוך ברית והזדהות עם כאבם וגורלם של הפליטים ומתוך הבנה עמוקה לתהליכים אשר הפכו אותם לפליטים ומגורשים ואותנו וקהילותינו לקורבנות של תהליכים אלה. צו המוסר המחייב הינו צדק, שיוויון, אחווה וחמלה. רשימת חותמים מתעדכנת: שולה קשת - סמי מיכאל - מיכאל שמחון - רון כחלילי - יצחק גורמזאנו גורן - ליאת גור - אורית ממרוד - סיגל נגר-רון - אתי אברג'יל - שלומית כרמלי - רוויטל מדר - אלברט סויסה - אפרת כורם - אורלי נוי - הילה דיין - אדוה בודה - דוד בן הרא״ש - תום פסח - נעה ממרוד - רוני שרעבי - דויד מוצפי האלר - ליאור ורד - חן משגב - בת-שחר גורפינקל - גורמזאנו - דליה כץ - תמי ריקליס - מתי שמואלוף - איה מיכלין - ליאת דאודי - ליאור גריידי - רבקה בכר - יורם בלומנקרנץ - קרן שמש - עמרי בן יהודה - רחל פרץ - אלמוג בהר - אבי יהודאי - ליטל ביטון - מלכיאלה בן שבת - ורד לי - חנה כהן לנגר - רותי לביא - יותם קדוש - אשרת זריהן - שרה אלימי - ליאת כהן - אפרת יששכר - גל לוי - שירה אוחיון - אורית חסון ולדר - הלנה אלהאור - אילה בן לולו -- יאלי השש - הגר ארנון אלבז - אביגיל ספז - הדס אור גנוז - לירון כהן - שירלי כהן - הלי מישאל הלי להטנמקי אורית מרום לאה סופר חביף רונן שבט חן רווה נטע חן-טוב דיאנה אחדות אברהם מנשה סילאן דלאל נוית בראל פזית עדני שרה אטיאס משה לוי חנה ואזנה גרינולד ישראל קבלה אמן ואוצר שרה אלימי אור כרמלי שרית חיימיאן שלי דדון ורד שחור דניאל חמד ריקי חיון זהורית עדני קציעה עלון ענבל אגוז אסתר עילם, ד"ר לשם כבוד, יקירת העיר ת"א-יפו אופיר סיון פנינה מוצפי-האלר יעל משעלי לידיה בר-אב ריקי כהן בנלולו אלעד הוכמן רויטל אלקיים ציפי פזי ירון ג'קסון יהונתן אלדן מיגל קיניונס חגית רבה שרון אברהם-ויס יוסי שאול נעה באסל עמית ביטון לירז אסיף רותם כהן-לוי חן שרעבי, מילידי דרום ת"א עובד נקיון ופעיל חברתי ברק יעקבי ברק כהן מיכל רש יוספה טביב כליף נועה חזן חנה רז מירית סידי סמדר לוי חנה אלבג איתי טלב איריס חפץ אירית חצו עדה בילו איריס אליה כהן דורון שחר מירית בראשי דני גוש רות בר זוהר מזית קשי אלדד איזיקיאל לורן סובל טלי מזרחי ערן כהן מיטל רוסו סתיו פישר יגב ב אילה שני שירלי שמעוני.שוברט שיקו בהר מכיר עמור דרור חיט יוסי דהאן יונית נעמן תהילה שרעבי אפרים לנדאו יערה דותן Manuela Rotstein אלישבע גברא כרמי ארנין ענבל סיני dina hecht סיון חורש תמיר דליה כהן קנוהל גדי אלגזי לילך אסף שחר שלוח לימור יעקובוביץ זהבה גרינפלד פיליפ בלאיש אבישג לבנון נטע חממי טביב אנדריי בליצקי ענבל דהמן שירה מירב טלי ששון אלכסנדרה קלב שלומי אוחיון אבישג בן שלום שי אבנחיים חגית מרום מיכל בוארון ארנה קדרון רועי שמאי אלי ביתאן אופירה גמליאל חנה אשוריח נעמה גרינוולג אבי מוגרבי שושי שמיר מאיה לביא

English below *** עדכון: הלחץ עובד וקק"ל שומעים אותנו! לאחר שבוע של התעלמות, קק"ל הגיבו לפניות שלנו במכתב המנסה להתנער מאחריות בעזרת שפה משפטית יבשה. אבל בקרוב הם יבינו שאי אפשר להיפט מאיתנו כל כך בקלות. אנחנו לא נוותר. עכשיו הזמן להגביר את הלחץ ולעצור את הפינוי לצמיתות. הצטרפו עכשיו!*** משפחת סומרין, משפחה פלסטינית בת 18 נפשות, חיה בביתה בסילוואן מזה למעלה מ-50 שנה. בשנות ה-90 קק"ל החלה לעשות שימוש לא הגון בחוק נכסי נפקדים כדי לנסות להשתלט על הבית ולפנות את המשפחה לרחוב. בכך היא מקדמת את האינטרסים של מערך של גופי ימין מתנחליים, שמנסים להשתלט על כמה שיותר שטחים ובתים בסילוואן ובמזרח ירושלים בכלל. לפני שבע שנים הביא קמפיין ציבורי נמרץ את קק"ל להודיע על הקפאת ההליכים, אך כעת היא מחדשת את מאמציה לפנות את המשפחה מביתה. הצלחנו למנוע את הפינוי פעם אחת, בואו נעשה את זה שוב. והפעם - לצמיתות. כעת, בתקופה של ט"ו בשבט, זמן שצריך להיות מוקדש לנטיעת עתיד טוב יותר, אנחנו מוכרחים ומוכרחות להשמיע את קולנו. בואו נקרא לקק"ל לחדול מכל נסיונותיה לפנות את משפחת סומרין, וכל משפחה אחרת בסילוואן ובכלל. מידע נוסף: לכתבה של ניר חסון ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.5564814 להסבר של שלום עכשיו על ההיבט המשפטי: http://peacenow.org.il/kkl-vs-sumarin לכתבה של רבנים לזכויות אדם על הצלחת המאבק ב-2011: http://rhr.org.il/heb/2011/11/4563/ לכתבה של הטלוויזיה החברתית על הקמפיין גירוש של קק״ל מול משפחת סומרין: https://tv.social.org.il/updates/57130 לכתבה של הטלוויזיה החברתית על הפעילות שטח שלנו מול משרדי קק״ל: https://tv.social.org.il/updates/56987 ************************************************************************************************** The Sumarin family is a Palestinian family of 18 people, who have been living in their home in Silwan for over 50 years. Since the 1990’s, the JNF/KK has been trying to evict the family, making unfair use of the Absentee Property Law. This is part of a wider trend of heightened, hyper-confident takeovers in Silwan by the extreme right wing settler movement. Seven years ago, thanks to local and international pressure, the Sumarin family successfully delayed the eviction efforts. Unfortunately, the JNF/KKL has now resumed their efforts to uproot the Sumarin family. We succeeded in stopping this eviction once before. Let’s do it again, and this time – for good. Now, around Tu B’Shvat, a time of renewal, and of planting a better future, we must raise our voice and say: not on our watch, not in our name. We must call on the JNF/KKL to cease all efforts to uproot the Sumarin family, and all other people in Palestine/Israel. Join us today and send a letter to JNF officials in demand that they stop trying to uproot the Sumarin family. *** TO SEND THE LETTER: Go to the square on the left and fill in your details - your first name in the first section, your family name in the second section, your email in the third section and your phone number in the fourth. The next two sections are the subject and text of the letter, which you may edit as you wish. A suggested English text appears below the Hebrew. For additional info: General background: http://peacenow.org.il/en/kkl-jnf-sues-evict-palestinian-family-home-silwan-favor-settlers For background about the successful campaign of 2011: https://thelefternwall.com/2012/11/28/one-year-after-the-campaign-to-stop-the-jnfs-planned-eviction-of-the-sumarin-family-in-silwan-recollections-reflections-and-cautious-rejoicing/

אני בתם של מי שהיו פליטים. כך קראו להוריי, כשהגיעו ארצה לאחר המלחמה. הוריי היו פליטים מרגע שפרצה מלחמת העולם השנייה, עד שהיו ל"ניצולי שואה" עם סיומה. הם היו פליטי הרשע האנושי, וחווית היותם פליטים צבעה את כל חייהם, גם כשהצליחו לשקם אותם מהריסות נעוריהם העשנים, כאן בארץ. כבת למי שהיו פליטים, אני מתקוממת לנוכח המדיניות הלא הומאנית והבלתי מוסרית בעליל של מדינתי. בסוף נובמבר 2017 אישר בג"צ את החלטת הממשלה לסגור את מתקן "חולות" בעוד שלושה חודשים. לפליטים מסודן ואריתריאה יוותרו לאחר מכן שתי אופציות: להיות מגורשים למדינה שלישית באפריקה – שם יהיו חייהם נתונים שוב בסכנה, או להיכלא. בישראל חיים כיום לא יותר מ-40,000 מבקשי מקלט. חלקם ברחו ממלחמות, חלקם מעוני ורעב, ורבים עברו מסע ייסורים ועינויים בדרכם לכאן. מדינת ישראל, מדינתי, שאליה הגיעו הוריי כשהיו פליטים, הייתה אמורה להעניק הגנה לאותם מבקשי מקלט, ואפשרויות לקיום בכל רחבי הארץ. לא חסרים פתרונות אשר יאפשרו את קיומם בכבוד, ולא על חשבון תושבי דרום תל אביב בלבד, שחייהם הקשים ממילא הפכו, אכן, לקשים עוד יותר. מה שחסר הוא הרצון, הלב הפתוח. תחת זאת בוחרת הממשלה למרר את חיי הפליטים ולדון אותם לכלא, או לחילופין, להמשך מסע של פליטות, סבל וסכנת חיים באוגנדה, או רואנדה. מדינה בת קרוב ל-9 מיליון תושבים שהוקמה, בין היתר, להיות בית לפליטים (נכון, פליטי עמה), יכולה להרשות לעצמה להיות נדיבה ולאפשר ל-40,000 פליטים להיקלט בה. אני קוראת לממשלת ישראל לחזור בה מהחלטתה וקוראת לכם להצטרף אליי בקריאה זו. אירית פינק.

מעצרה של עהד תמימי סחט מעיתונאים ומאנשי ציבור הצהרות מטופשות, אלימות ומרושעות. העיתונאי בן כספית הגדיל לעשות, ופרסם את דברי ההסתה המחרידים הבאים: "במקרה של הנערות, את המחיר כדאי לגבות בהזדמנות אחרת, במחשכים, בלי עדים ומצלמות." (http://www.maariv.co.il/journalists/Article-614459) תירוצים והכחשות לא יועילו לבן כספית. זו קריאה ברורה לפגיעה אלימה ובלתי חוקית בילדה. אסור להשלים עם ההסתה המתמשכת הזו. אנו פונות/ים לוועדת האתיקה של מועצת העיתונות בדרישה להעמיד מייד לדין משמעתי את בן כספית! اعتقال عهد التميمي أخرج من الصحافيين والشخصيات الاعتبارية تصريحات غبية وعنيفة وشريرة. الصحافي بن كاسبيت ذهب أبعد من ذلك عندما نشر الأقوال التحريضية الفظيعة التالية: "في حالة الفتيات، يجب جباية الثمن بفرصة أخرى، في العتمة، دون شهود وكاميرات." (http://www.maariv.co.il/journalists/Article-614459) التحجج والإنكار لن يفيد بن كاسبيت. هذا نداء للمس العنيف وغير القانوني بفتاة. ممنوع أن نسكت أمام هذا التحريض المستمر. نتوجه للجنة الأخلاقيات المنبثقة عن مجلس الصحافة ونطالبها باتخاذ اجراءات تأديبية بحق بن كاسبيت على الفور! רקע: התקשורת והפוליטיקאים בישראל מובילים השבוע מסע הסתה נגד הנערה עהד תמימי מהכפר נבי סאלח בגדה המערבית, שטח כבוש צבאית. עהד, שכל חייה עברו עליה תחת כיבוש אלים ובהתנגדות לו, נעצרה על ידי מדינת ישראל במסגרת מה שאפשר לתאר כ"שיקום האגו הגברי הפגוע של הצבא, אחרי שכמה ימים קודם לכן תועדה הצעירה הסוררת כשהיא מנסה לסלק חיילים מביתה תוך שימוש בקללות ודחיפות, ואז גם בסטירה ובעיטות". (https://mekomit.co.il/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%A8-%D7%A2%D7%94%D7%90%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%91%D7%99-%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%97/) الاعلام والسياسيون في إسرائيل يتصدرون هذا الأسبوع حملة تحريضية ضد الفتاة عهد التميمي من قرية النبي صالح في الضفة الغربية، الأرض المحتلة عسكرياً. عهد التي قضت جل حياتها حتى الآن تحت الاحتلال وفي مقاومته، اعتقلت من قبل دولة إسرائيل في اطار ما يمكن تسميته "اعادة تأهيل الأنا الذكوري المهان للجيش، ذلك بعد أن تم توثيق الشابة العاصية وهي تحاول طرد جنود من بيتها مستخدمة المسبات والدفع، ومن ثم الصفع والركلات".

עדכון: תודה לפעילות ההורים והקהילה, השתתפות התלמידים בוטלה בבתי ספר בהוד השרון וברחובות! לא ראוי כי במסגרת ממלכתית לכאורה כחלק מטיול בית ספרי יצאו ילדים לצעדה פוליטית של הימין! שבוע שעבר, בני הגיע הביתה וסיפר כי בעוד שבועיים יוצאים בבית הספר למרוץ הלפיד. יש מספר מרוצי לפידים ברחבי הארץ אבל הבית ספר שלו ישתתפו במרוץ הלפיד שמארגנת המועצה האזורית בקעת הירדן. המורה אמר כי המרוץ יתקיים מעבר לקו הירוק ומי שלא ירצה להשתתף לא חייב. אבל תגידו מי מהילדים יודע מה זה קו ירוק? הרי מכל ספרי הלימוד והמפות בהם מזמן נמחק הקו הזה? בקשתי לראות את תכנית הטיול, מיקום מדויק, פרטי אבטחה. בתמונה תראו את מה שקיבלתי ואילו פרטי אותו האירוע מתוך אתר המועצה. האירוע כולל האדרת שמו של רחבעם "גנדי" זאבי הגנרל והפוליטיקאי שהקים את מפלגת מולדת שתמכה בעיקר בהעברת פלסטינים למדינות ערב. תראו איך "כבסו" עבורנו ההורים את המילים. הסימונים באדום סומנו ידי לנוחיותכם. אין זכר בחוזר בית הספר לשמו של רחבעם זאבי ובוודאי לא נאומים פוליטיים (קישור למטה להזמנה שההורים קיבלו). ראו כתבה בערוץ 10 מיום 17.12.2017 https://www.10.tv/news/150493 הורים תתעוררו - משרד החינוך עושה שימוש ציני בילדים שלנו לעצרות פוליטיות ולנו אסור לתת לזה יד!!! . . . . . . . ____________________________________________________ להעמקה: במסגרת אירועים קודמים נאמו פוליטיקאים מהימין ונאמר בין היתר: - "אנחנו כאן עם אמירה פשוטה וברורה - בקעת הירדן ישראלית! אנחנו כאן כדי לחזק את מתיישבי הבקעה שעושים שליחות עבור כל עם ישראל. שידעו שההתיישבות בבקעה תישאר ותשגשג לדורי דורות" (גדעון סער). - "זוהי זכותנו הבלתי ניתנת לערעור לבנות ולהיבנות בבקעת הירדן ובכל רחבי ארץ ישראל.....אנחנו חזקים יותר מכל הניסיונות לעקור אותנו" (יריב לוין). - "שר הפנים נוכח כאן כדי להודיע כי בקעת הירדן שייכת לענייני הפנים של מדינת ישראל ואינה כלל על הפרק המדיני" (אורית סטרוק). ההזמנה שקיבלו ההורים: http://bit.ly/2ByFSzN ההזמנה למרוץ באתר מועצת בקעת הירדן: http://www.jordanvalley.org.il/page_101774 כתבה על הקמפיין בערוץ 10:https://www.10.tv/news/150493 תקראו כאן עוד על המחלקה המבצעת את האירועים של משרד החינוך, של"ח וידיעת הארץ: http://bit.ly/2jbJsoO

שר הביטחון אביגדור ליברמן קורא לחרם על תושבי ואדי ערה כדי ״לתת להם להרגיש שהם לא רצויים כאן״, אבל אנחנו לא נכנע לגזענות שלו ולא נתקפל מול ההסתה. כולנו בסולידריות עם תושבי ותושבות ואדי ערה. בואו נוכיח לליברמן שההסתה לא תעזור. אנחנו המתנגדים להסתה, התומכות בעתיד ערבי-יהודי משותף, קוראים להגיע לאזור ולתמוך כלכלית בסוחרים ובתושבי ותושבות האזור. בואו נראה שאנחנו לא נשתף פעולה עם ליברמן! לכולנו מגיע עתיד טוב יותר

מטרת עצומה זו הוא לשים זרקור על אוכלוסיה אשר נפגעת אנושות מהעדר אכיפה מספקת בנושא איסור פרסום זנות במסווה. עסקינן באוכלוסיית המעסים. אחת "התחפושות" המוכרות ביותר של תעשיית הזנות היא שימוש ב"מכוני עיסוי", ושימוש במונח ״עיסוי״ ככסות לתעשיית הזנות. התיקון לחוק העונשין, חרף העדר אכיפה מספקת, הוביל לכך שתעשיית הזנות בוחרת לעצמה "שמות חלופיים". השימוש במונח "מכון עיסוי" והכינוי "מעסה" שלא למד עיסוי או שכן, וכל עיסוקו הוא בזנות הובילו לפגיעה אנושה באוכלוסיית המעסים בישראל. השימוש במינוח "עיסוי" משחיר פניהם ועיסוקם של מאות ואלפי מטפלים, שלמדו, השתלמו והתמקצעו בתחום שיש בו כדי לסייע לשיפור אורח חייהם של אזרחים רבים במדינה. למרות ההזדקקות הגוברת לטיפולי מגע, עד היום טרם נקבעה אסדרה למעמדם ולמקצוע מטפלי המגע, על כל המשתמע מכך (השכלה נדרשת, קביעת מוסדות מוכרים, אתיקה, ועוד). העדר אסדרה משחק לידיה של תעשיית הזנות, שיכולה בקלות בלתי נסבלת לעשות שימוש במונח "עיסוי", כמפלט נוח מפני החקיקה, והאיסור שהיא משמיעה. השלכות העדר אכיפה על אוכלוסיית המעסים בהעדר בדיקה, ולו מינימלית, מצד לוחות המודעות האינטרנטיים אודות זהות המפרסמים, השכלתם ועיסוקם, מרבית בתי הבושת מפרסמים עצמם בלוחות מודעות כ"מכוני עיסוי". משכך, הלקוח התמים אינו יודע להבחין בין מטפל לבין בית בושת. התוצאה היא שמטפלים נמנעים מלפרסם עצמם בלוחות מודעות אינטרנטיים, שכן הדבר מוביל למבול של פניות שעניינן שירותי זנות, לעיתים תוך שידול ממשי לבצע מעשי זנות, או תוך הבטחה לתשלום ראוי, ודברי שכנוע כאלו ואחרים. יודגש, שגם מודעות הכוללות אמירה מפורשת "לא כולל שירותי מין", אינה מסייעת לצמצום היקף התופעה. העדר פרסום, או צמצום בהיקף הפרסום - פוגע ביכולתם של המעסים להשתכר וביכולתם לאתר לקוחות פוטנציאליים. מטפלים חווים תקיפות מיניות. מטפלות חוששות לטפל בגברים, ובכך נפגעת פרנסתן. מטפלים שלמדו והוכשרו, נוטשים את המקצוע, שכן הם אינם מוכנים לשאת את הסטיגמה החברתית, או את ההשפלה החוזרת ונשנית, עת הם מקבלים הצעות חוזרות ונשנות המתמקדות במין. סקר אנונימי במטרה לאסוף נתונים על היקף התופעה לצורך הצגתם לחברי הכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי: https://www.imkforms.com/forms/zform_30841514833319