מחליכ ףחלףכדחלגכמ דשכ 

למען גינת כלבים

טסט טסט טסט 

Mr. Prime Minister, You have the power to make a completely different decision than the one proposed by the Minister of Defense regarding the so-called "humanitarian city." As the son of a historian, did no echoes of the not-so-distant past of the Jewish people come to mind? "Humanitarian city" is Orwellian language for a concentration camp. And you, Mr. Prime Minister, are on the verge of ordering its establishment. Is that truly what you want to do? To be remembered in history alongside the worst and most conscienceless leaders of the world? Mr. Prime Minister, I am the daughter of Holocaust survivors, and I grew up hearing firsthand about their experiences. I know what it means to be imprisoned and to survive in a concentration camp. My parents endured the horrors of World War II and the Holocaust. They came to Israel seeking refuge — but also hoping to live in a country that would be morally different from the one that destroyed their lives. Philosopher Hannah Arendt, while covering the Eichmann trial, coined the term “the banality of evil.” Like many, she expected to see a monstrous, demonic figure. Instead, she found an ordinary, colorless man. The term was her way of bridging the gap between his outward normalcy and the unimaginable crimes he committed. I urge you not to adopt inhumane measures that will once again give rise to the use of that term — this time in reference to us: to Israel, and to its citizens. The people of Gaza — the vast majority of whom are not combatants — have been living through hell since the cursed day of October 7th, 2023, which was a terrible tragedy for us all. They are displaced, forced to live in tents, walk miles for food, bombed, cut off from medical care. They count tens of thousands of dead, hundreds of thousands wounded. Please do not force them into a “humanitarian city” that will be the very opposite of its deceptive name — a crowded prison, unfit for human life. Do not stain the name of Israel with a profoundly immoral act. Do not give an order over which a black flag already flies. “Never Again” is a moral imperative — not only for Jews, but for all of humanity.

سيدي رئيس الوزراء،  بأيديك الصلاحية لاتخاذ قرار مختلف تمامًا عن قرار وزير الأمن بشأن "المدينة الإنسانية". ألم يذكرك اسم الخطة، كونك ابنًا لمؤرخ، بمأساة الشعب اليهودي التي حدثت في ماضٍ ليس ببعيد؟  "مدينة إنسانية" هي تسمية أورفليانية تعني "معسكر تركيز". سيادتك على وشك إصدار أمر بإقامة معسكر تركيز. هل هذا ما تريد فعله حقًا؟ هل ما تريده هو أن يُذكر اسمك في التاريخ إلى جانب أسوأ قادة دول العالم وأكثرهم فسادًا؟ سيدي رئيس الوزراء،  كوني ابنة لناجين من الهولوكوست انكشفت على تجاربها وحيثياتها عن قرب، يمكنني أن أخبرك بالتفصيل عما يعنيه السجن والحياة في معسكرات التركيز. عاش والداي جحيم الحرب العالمية الثانية والهولوكوست، ثم جاءا إلى البلاد لتكون لهم ملاذًا آمنًا وعلى أمل أن تكون مختلفة تمامًا، أخلاقيًا، عن البلد الذي دمّر حياتهما. سيدي رئيس الوزراء،  صاغت الفيلسوفة حانا آرندت مصطلح "تفاهة الشر" أثناء تغطيتها لمحاكمة أدولف أيخمان. توقعت آرندت، مثل كثيرين، أن ترى أمامها في المحكمة قاتلًا ساديًا وحشيًا لكنها التقت، لدهشتها، برجل عادي، شاحب، "طبيعي". صاغت آرندت هذا المصطلح رغبةً منها بتفسير الفجوة الممتدّة بين صورة آيخمان الشاحبة "العادية" وبين الفظائع التي ارتكبها. أطلب منك عدم اتخاذ خطوات لا-إنسانية تستدعي استخدام مصطلح "تفاهة الشر" مجددًا، هذه المرة ضدنا نحن، حكومة إسرائيل ومواطنيها.  منذ 7 أكتوبر وسكان قطاع غزة من المدنيين والأبرياء، وهم الأغلبية، يعيشون حياة لا تطاق: ترحال من مكانٍ إلى آخر، مدنٌ من الخيام، نقاط لتوزيع الغذاء، انهيار النظام الصحي، عشرات الآلاف من القتلى، ومئات الآلاف من الجرحى... أرجوك ألا تزج بهم في "مدينةٍ إنسانية" هي العكس التام من اسمها الكاذب; سجنٌ مكتظٌ لا يصلح العيش فيه. لا تشوهوا سمعتنا، نحن الإسرائيليين بعملٍ غير أخلاقي! "لا بعد" هو واجبٌ أخلاقيٌّ لا يتطرق لنا فقط - بل لجميع البشر. 

نتوجه الى أهلنا الكرام في زيمر ونهيب بهم لمؤازرتنا والوقوف معنا في هذا النضال الصادق بالتوقيع على هذه العربضة لمنع تطبيق هذا المخطط على ارض الواقع الذي ينتقص من تطلعات وكرامة اهلنا في بلدنا الحبيب زيمر, والله ولي التوفيق.

כאמא לא שכולה, שכואבת את כאבן של כל האמהות שהפכו לאמהות שכולות לאחרונה, בבקשה, צאו מעזה והחזירו את החטופים עכשיו!!! מספיק בחורים צעירים שרק התחילו את החיים, נפלו. מספיק לוחמים עלו על מטענים, חטפו נ"ט, אר.פי.ג', וכל שאר חומרי הנפץ חדרו לתוך גופם ודוממו את ליבם. מספיק משפחות איבדו את יקיריהן ועולמן נחרב. מספיק דם נשפך! צאו מעזה, אנחנו לא רוצים עוד סיפור שלא נגמר. במלחמות אין מנצחים, ולא נוכל לנצח. מספיק תשתיות ואנשי חמאס חיסלתם להפעם, חיזרו לשמור על הגבולות כמו שצריך!!! אני בטוחה שצה"ל מספיק חכם וחזק כדי להמשיך את ההגנה על ארץ ישראל בצורה שקולה ומבוקרת, מבלי להקריב כל כך הרבה חיי אדם!

ازدواجية المعايير والميل الى الظالم

"בית הספר התיכון האורטודוקסי ברמלה דוגל במצוינות, לשיוויון וכבוד האדם" - יסמין, תלמידת כיתה י״א שלומדת בבית הספר כ-11 שנה, בחרה לכסות ראשה בכיסוי ראש וללבוש בגדים צנועים מכוח החוק לכבוד האדם וחופש הביטוי וחופש הדת והפולחן ללא כל פגיעה בבית ספרה או במי מהנוכחים בו. לאור החלטתה זו הורחקה לאלתר ולצמיתות מיום 14/10/2023 ומאז לא פקדה את בית ספרה. הוצע לבית הספר כי תמשיך יסמין להתייצב בבית הספר בתלבושת אחידה כפי שנהגה, ותכסה את ראשה מפאת צניעות ודת שבחרה. יסמין התפשרה על חבישת כובע או כל כיסוי אחר שבית הספר יציע, על מנת שתוכל לסיים את לימודיה כראוי. ליסמין חשוב, כתלמידה בבית הספר וכילדה במדינה, לשמור על זכותה לחופש הביטוי והדת והפולחן ובכלל בחירת זהותה כבוגרת זאת וכל עוד אין באלה להזיק לאחר ותוך שמירה על כבוד האחר. כמוהה ככל תלמיד וילד בעיר רמלה בפרט ובמדינה בכלל. ההליכים כלפי יסמין לא ננקטו כראוי וכחוק מההתחלה, דבר שפגע בזכויותיה קשות והיא לא פקדה את בית הספר כחודשיים בניגוד לחוזר מנכ"ל ולחוק. יסמין איבדה כל אמון במערכת בית הספר, הרשות ובמשרדי החינוך, מכיוון שאלו אינם קשובים לטיעוניה ולבקשותיה ולהצעות הפשרה שלה. אני מאמינה שכל ילד בכל גיל ומגדר דורש הבנה, הקשבה ואמון, על מנת שיוכל להתמודד עם הקשיים שיש בחיים וזה מה שנותר לי כאימא לתת לבתי יסמין באירוע הקשה שבו היא מתמודדת מה כחודשיים ועד היום. כאימא, אשת חינוך ופעילה חברתית מזה שנים לא ארפה להוביל את ילדינו להעצמה, הגשמה אישית, מנהיגות והצלחה, בתהליך מקביל של הכרה בזכויות וחובות ואחריות של האדם כלפי האחר. יסמין לא פוקדת את בית ספרה מאז הרחקתה לאלתר שלא כדין על ידי בית ספרה וזקוקה לתמיכה ותקווה. דרישתנו היא כי בית הספר - בעיקר לנוכח הערכים שהוא חרט על דגלו - ישמור על זכותה של יסמין לחופש הביטוי. הרי אין באמור כל הפרה או פגיעה כלפי בית הספר. הצטרפו אלי לדרישה מבית הספר לאפשר ליסמין לקיים את אמונתה וללמוד בבית הספר כחוק.

צעירים שרוצים לגור קרוב לאזור העבודה במתחם שישלב אמנות, בילוי ומגורים יוכל לענות על מצוקת הדיור ולהקים אזור משולב ואטרקטיבי במרכז העיר, קרוב לאיילון, רכבת קלה, רכבת רגילה, מתחמי משרדים וכול זה ללא צורך בפינוי דיירים/משפחות מהמבנים, כי כרגע רוב המבנים שימשו במקור למלאכה, תעשיה ומוסכים. זה חלק של העיר שהוזנח עד לא מזמן ומאפשר שילוב נדיר של גלריות וסטודיו לאמנים, מגורים לצעירים, בתי קפה, מסעדות, וכול מה שקשור ביצירה, אמנות, עיצוב. רובע האומנים החדש של תל אביב במחירים נמוכים יחסית לאזורים אחרים בעיר.

ילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים למבוגר אקטיבי לידם. להורים שלהם אין רגע פנאי לעצמם. הצהרון מאפשר להורים לעבוד במשרה מלאה על מנת לספק לילד שלהם את הדברים המיוחדים שהוא נזקק לו וגם אפשרות להורה למלא את המצברים להמשך הטיפול האין סופי בילד. עירית כפר סבא פותחת גנים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים אבל לא מספקת את הצהרון. גן דוכיפת הוא דוגמא לגן שכזה. הגן נסגר בשעה 15:00 כאשר בגנים עם צהרון הגן נסגר ב 17:00 ולפעמים אף ב 18:00. אני קורא לעירית כפר סבא לפתוח צהרון בכל גן עם ילדים עם צרכים מיוחדים ולא להעמיס על ההורים מטלות שאינם יכולים לעמוד בהם כאשר מלכתחילה הם מקדישים לילדם זמן בלי סוף. כך למשל בתקופה האחרונה שבין כיפור לסוכות גנים בכפר סבא בלי צהרון היו סגורים - לא היה פיתרון לילדים עם צרכים מיוחדים, ואילו גנים עם צהרון היו פתוחים. בחול המועד סוכות הגן ללא צהרון נסגר ב 13:15 וזאת לעומת 17:00 בגנים עם צהרון. עירית כפר סבא פשוט מפילה על ההורים הוצאות שלא היו אמורות להיות רק בגלל שעירית כפר סבא פתחה גן לצרכים מיוחדים ולא ספקה צהרון.

חיל האויר לא יכול להיות מנותק מהצרכים של מדינת ישראל. נמל תעופה בנגב זה מימוש חזון בן גוריון