מאז שנת 2008 החוק אוסר על חברות האבטחה לשלוח את נשקן לבתי מאבטחים בתום המשמרת. בשנים הספורות שבהן החוק נאכף (2014-2015) לא נהרג אף אדם בנשק אבטחה שנלקח הביתה. אך מאז 2015, אישרו השרים לביטחון פנים בהוראות שעה מתחדשות נשיאת נשק אבטחה אחרי המשמרת, כביכול מ"טעמים ביטחוניים". מאז, נורו למוות שלוש נשים וגבר בנשק אבטחה שנישא מחוץ למשמרת. זאת בנוסף ל-36 קורבנות, נשים וגברים, שגבה נשק אבטחה בבית, ב-11 השנים שקדמו לתקופת האכיפה. הגברת התפוצה של כלי הירייה מלווה גם בעליות בתדירות ההתאבדות ונשק זה גם גבה את חייהם של מתאבדים ומתאבדות שמספרם הכולל לא ידוע. בעקבות עתירה לבג"ץ של קואליצית האקדח על שולחן המטבח שהוגשה בידי האגודה לזכויות האזרח ואיתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, ולאחר רצח ילנה יצחקבייב ז"ל בינואר השנה בידי בן זוגה בנשק האבטחה בו החזיק, החליט השר היוצא לביטחון פנים, גלעד ארדן, לצמצם במחצית (13,000) את מספר המאבטחים שרשאים לצאת לביתם עם נשק. החלטה זו, שמועד יישומה נקבע ל-1 ביולי השנה, נועדה לצמצם – ולו באופן חלקי ובלתי מספק – את הסכנה המרחפת מעל חיי בני המשפחה, נשים וגברים כאחד, ובמיוחד מעל חיי נשים החיות במערכת יחסים אלימה. עם כניסתו לתפקיד, החליט השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, לדחות את יישום ההחלטה בטענה שעומדים על הפרק מהלכים מדיניים שעלולות להיות להם השלכות ביטחוניות. אף שהיה חלקי בלבד, גם הצמצום הזה בוטל. אפילו אותם 13,000 מאבטחים ימשיכו להסתובב חמושים במרחב הציבורי והפרטי שלא לצורך, ולא יפקידו את נשקם במקום העבודה. בטענות שהציגה עד כה בפני בג"ץ, המדינה לא הצליחה להראות קשר בין נשיאת נשק אבטחה לאחר המשמרת לבין מניעה של קורבנות טרור. לעומת זאת, הקשר בין זמינות כלי ירייה לבין סיכויי הפגיעה בחיי חפות וחפים מפשע הוא קשר מוכח. הוא אף הוביל בעבר למדיניות ארוכת שנים של צמצום תפוצת הנשק ברישיון. בשנה שבה כל כך הרבה נשים כבר נרצחו – 40% מהן בנשק חם, כולל שתיים שנרצחו בנשק מורשה – יש לנקוט צעדי מניעה נחרצים במקום לשלוח אקדחים מיותרים לזירה מדממת זו!

ללא אישור של תכנית מתאר לא תהיה לתושבים אפשרות לבנות כחוק, ותתרחש באל-וולג'ה הריסה רחבת היקף של בתי מגורים ובעצם רובה של השכונה שסופחה לירושלים (עין א-ג'וויזה) תיהרס. לתושבי ולאג'ה זה יהיה אסון וישראל לא תרוויח מכך דבר: ללא התכנית המדינה תיאלץ להוציא הון על אכיפה, בעוד שתכנית מתאר תסדיר את המגורים בשכונה, תיתן אוויר לנשימה לתושבים ותמנע את המצב של בניה ללא היתרים. המדינה ועיריית ירושלים מעולם לא הכינו תכנית מתאר לעין א-ג'וויזה. תושבי הכפר בעצמם קדמו תכנית לפני כעשור אך היא נדחתה על הסף. רק לאחר עתירה לביהמ"ש המחוזי (שהתקבלה באופן חלקי לפני כשנתיים) וערעור לביהמ"ש העליון, ובעקבות הוראה של ביהמ"ש העליון, קבעה סוף סוף הוועדה המחוזית דיון ביולי 2020. הדיון הסתיים בהחלטה לקונית לקיים דיון נוסף - ורק עתה, כעבור חצי שנה, זה קורה. בחלק הירושלמי של א-ולאג'ה קיימים כ-120 בתי מגורים. נכון להיום נהרסו 60 בתים וכמחצית מהבתים בעין ג'וויזה מאוימים בצווי הריסה. מנגד, מסביב לוולג'ה מקודמת בניה של אלפי יחידות דיור: בצמוד לוולג'ה מדרום ישנם הבתים של הר גילה; כ-300 מטרים מזרחה מוולג'ה – על אדמות שהופקעו מהכפר – נבנות בימים אלו 700 יחידות דיור בשכונה גילה; כ-700 מטרים מצפון לוולג'ה אושרה לאחרונה תכנית הבניה ל-5,000 יחידות דיור ברכז לבן; בצמוד לוולג'ה ממערב מתוכננת הרחבה חדשה של הר גילה. לא ייתכן שהמקום היחיד שבו אסור יהיה לבנות הוא היכן שכבר מתגוררים עשרות שנים, וזאת רק משום שהם ערבים. אפשר לעצור את ההרס, אפשר לתת למשפחות בשכונה להמשיך לחיות - אפשר לקדם תכנית מתאר הוגנת לעין א-ג'וויזה - זה נכון למשפחות, וזה אינטרס ישראלי!

הבוקר גילינו דרך ערוץ רשת13 שאברי גלעד חושב ש"הערבים רק זועמים וכועסים" ואין להם שום יכולות רגשיות אחרות. זאת לא הפעם הראשונה שהוא מפגין בורות, שנאה, גזענות והסתה כלפי ערבים ומיעוטים בתוכנית הבוקר של רשת13 והגיע הזמן שמנכ"ל הערוץ יספק תשובות לצופים שלו. כמו אחרי כל מופע גזענות, אברי גלעד הספיק ״להתנצל״ - אבל לנו נמאס מעוד התנצלות ריקה מתוכן של אברי גלעד - אנחנו רוצים תשובות ופעולות ברורות של הערוץ והמנכ"ל שלו כדי לשים סוף לשידורים הרעילים והמסיתים האלה. קראו עכשיו למנכ"ל רשת 13 אבי בן-טל ודרשו ממנו להפסיק לתת לאברי גלעד במה ומיקרופון חופשי להפיץ הסתה וגזענות ולסכסך בין האזרחים שחיים כאן.

התיעוד החמור שנחשף בתחקיר "המקור" מתוך מתקן רשות האוכלוסין וההגירה בבני ברק, הוא רק קצה הקרחון של מערכת שהפכה את ההתעמרות, הגזענות וההשפלה לכלי עבודה. במשך שנים ארוכות מבקשי מקלט התייצבו אחת לכמה חודשים במה שהפך לריטואל מבזה, שכל תכליתו הייתה לשבור את רוחם ולהמאיס עליהם את חייהם. בשנים האחרונות פנינו פעמים רבות לרשות ולגורמים נוספים כדי להתריע על האלימות הקשה שהפעילו הפקחים במקרים מסוימים בהיעדר כל סמכות - כפי שהעיד אחד הפקחים בעצמו בתחקיר. התרענו על מקרים שבהם פקידי הרשות איימו על מהגרים בעת שימועים והתייצבויות במתקני הרשות, ועל חקירות שהיו למעשה הטרדה מינית של ממש. עד עכשיו, המציאות הזאת התקיימה בחסות השתיקה וההכחשה. אבל עכשיו כבר כולנו נחשפנו לחרפה הזאת. אז איך ייתכן שמנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופ׳ שלמה מור יוסף, לא אמר מילה בנושא? אנחנו דורשים מפרופ' מור יוסף לפעול באופן מיידי, ושקוף, ולשנות מהיסוד את התרבות הארגונית ברשות האוכלוסין. אנחנו דורשים שעובדי הרשות ילמדו שבמקום דיכוי וביזוי עליהם להעניק כבוד אנושי ומתן שירות, כפי שמצופה מעובדי מדינה שמייצגים את כולנו. כמו כן, אנחנו דורשים שפרופ׳ מור יוסף יקח אחריות ויתנצל בפני מבקשי המקלט על היחס המזעזע ש"זכו" לו מעובדיו שלו, פקחי ופקחיות רשות האוכלוסין. הצטרפו אלינו בדרישה לשינוי יסודי ומעמיק ביחס של רשות האוכלוסין וההגירה אל מבקשי המקלט

קוראים לי חמאמה ג'רבאן ואני גרה בכפר ג'סר אל-זרקא. מאז ילדותי אהבתי את הים והחלטתי ללמוד וללמד שחייה, דייג וצלילה- למרות כל הקשיים והסטיגמות. היום אני הדייגת היחידה והדייג ולימוד שחייה הם מקור הפרנסה היחיד שלי ושל משפחתי. כמו כן אני פעילה בנושא זכויות נשים בכפר, ופיסת החוף הקטנה הזו היא המקלט היחיד של נשים בחוף שלנו. אבל עכשיו העתיד שלי בסכנה: רשות הטבע והגנים, שהכריזה לפני כמה שנים באופן חד צדדי על האזור כגן לאומי, נתנה צו הריסה למחסן ציוד שחייה וצלילה שבניתי - שיגרום לי לאבד את הפרנסה ואת העתיד שלי. רט״ג התחייבה בעבר להכיר בכפר הדייגים, ולא לפנות אותנו - אבל עכשיו פועלת להרוס את המחסן שלי ושל עוד עשרות באופן חד צדדי. הצטרפו אליי בדרישה מרשות הטבע והגנים לבטל את צווי ההריסה, ולהעניק לכל הדייגים בכפר את הרישיונות המתאימים המגנים על זכויותיהם ההיסטוריות באזור. ג'סר אל-זרקא סובלת ממדיניות שיטתית של דרדור לעוני וחוסר פיתוח, ורוב תושביה איבדו את מקור פרנסתם בכפר ואני חיה בדאגה לגורלי ולגורל משפחתי התלויה בי. מרכז מוסאוא מלווה אותי בעזרתה של עורכת הדין, רנא ג'רבאן, שעמדה לצדי בערעורים בבית המשפט אבל אנו זקוקים לתמיכתכם כדי לבטל את צו ההריסה למחסן שלי ולהגיע להסכמים עם הרט״ג כדי שלא אמשיך לחיות בצל איום ההרס המתמשך. כתבה בשיחה מקומית על הסיפוא שלי: https://tinyurl.com/yczlkurw

אנו מתנגדים למיזם "בר במדבר" 12/02/147/4 גוש 39112 במיקומו הנוכחי. המיזם מתוכנן להיבנות באזור בעל ייחודיות ורגישות נופית, אקולוגית, גאולוגית, היסטורית וסביבתית. על ראש מצוק המאופיין בתצורות גיאומורפולוגיות מיוחדות, ליד מעלה שחרות העתיק ובסמוך למעיין שמהווה את מקור המים הטבעי היחיד באזור ליעלים ושאר בעלי החיים. יישום התוכנית מתבסס על מסמכים שהוגשו לוועדה המחוזית בשנת 2011 ותכנון משנים קודמות לכך. בעשור שחלף מאז תוכנן המיזם, חלו בארץ ובעולם שינויים דרמטיים בהבנות ובתפיסות שמירת הטבע והסביבה, קיימות ויחסי הגומלין בין האדם לטבע סביבו. אנו, תושבי ותושבות חבל אילות, בעד מיזמים השומרים על ערכי הטבע ואינם יוצרים מפגעי רעש, זיהום אור ואויר ושאינם פוגעים באיכות החיים של תושבי הסביבה ובעלי החיים תוך שמירה על תהליכי תיכנון שקופים ובשיתוף התושבים. אנו מפצירים מערן ראובני, מנהל מרחב דרום, אשר בידו הסמכות- לעצור לאלתר כל פעולה פיזית בשטח המתוכנן כדי לבחון מחדש את ההשפעות של המיזם על סביבתו הייחודית. הצטרפו ושתפו!

اسمي حمامة جربان واسكن في جسر الزرقاء مع عائلتي المكونة من 10 أشخاص. منذ صغري أحببت البحر وقررت احتراف السباحة والصيد والغوص رغم كل المصاعب التي واجهتها وأصبح يشكل الصيد وتعليم رياضة السباحة والغوص وركوب الأمواج مصدر رزقي ورزق عائلتي الوحيد. لكن مستقبلي في خطر: سلطة الطبيعة، التي أعلنت، بدون التشاور مع أهل القرية، على المنطقة كحديقة وطنية، أصدرت أمر هدم لمخزن معدات السباحة والغطس الذي بنيته على الشاطئ وهذا يهدد بالقضاء على مستقبلي وتدمير مصدر رزقي الوحيد - على الرغم من أن السلطة تعهدت في السابق بالاعتراف بقرية الصيادين وعدم إجلاءهم! انضموا الي لمطالبة سلطة الطبيعة بإيقاف أوامر الهدم ومنح كافة الصيادين رخص واتفاقيات تحمي حقوقهم التاريخية في المنطقة. تعاني قرية جسر الزرقاء من سياسة الإفقار وغالبية سكانها فقدوا مصدر معيشتهم داخل القرية ويعتاشون من العمل خارج القرية. ويعد الصيد مصدر الرزق الرئيسي لعدد محدود من العائلات وعائلتي منها. ولهذا يعتبر الصيد وتعليم الغوص نهج حياة، اذ اساعد عائلتي المكونة من 10 أشخاص بما فيهم أطفال صغار. انا ايضًا ناشطة في موضوع مكانة المرأة في قرية جسر الزرقاء ومجموعات نسوية عديدة ترى في هذا المخزن وقطعة الشاطئ الصغيرة المأوى الوحيد للنساء على الشاطئ، اذ ان جميع المرافق الأخرى يمتلكها او يديرها رجال وانا المرأة الوحيدة الناشطة على شواطئ القرية. بلدنا بحاجة لتطوير شامل وكلي أمل ان تستقطب قرية الصيادين السياحة البحرية على أنواعها, أعيش بقلق على مصيري ومصير من أُعيلهم بعائلتي ويرافقني مركز مساواة بواسطة المحامية بنت البلد رنا جربان الذين وقفوا الى جانبي في أروقة المحكمة. أشكر كل من سيقف الى جانبنا بجلسات المحكمة والمفاوضات مع المؤسسات المسؤولة. نحتاج الى دعمكم لاطلاق صرخة صيادي وأهل جسر الزرقاء لتصل كل من رئيس سلطة الطبيعة وسلطات التخطيط ودائرة الاراضي ووزارة البيئة.

אנחנו לא יכולות לדמיין מה הרגיש איאד אלחלאק ברגעי האימה האחרונים שלו. איאד, גבר בן 32 על הרצף האוטיסטי שהיה בדרכו הקבועה לבית הספר בו למד, ונורה למוות פעמים רבות בחדר אשפה בשער האריות בעיר העתיקה של ירושלים. אבל אנחנו יכולות ודורשות לראות את התיעוד המצולם של סדרת הפשעים המשטרתיים שהביאו למותו. על הציבור לדעת מה קרה ברגעים האלו על ידי שוטרים במדים. אסור שהאמת הזו תוסתר מאיתנו. הרצח של איאד תועד במצלמות שהיו במקום. הסתרת ההקלטות והאמת מעיני הציבור היא עיוות שאין לו כל הצדקה משפטית. לכן אנו דורשים - מח"ש, שחררו את הצילומים. בשלב זה לא ניתן לבדות ולתאם עדויות עוד, החקירות הראשוניות הסתיימו ושניים מהשוטרים בזירה יצאו כבר לחופשי. הרצח של איאד אלחלאק הוא בלתי-נמנע במציאות של שליטה אלימה על אוכלוסיה שלא פתוח בפניה כל אפיק פוליטי להשפעה על כוח השיטור הצבאי שמדכא אותה. יש לפעול כדי לשנות את המציאות הזו מהיסוד, ובינתיים – מחובתנו לדרוש צדק במקרה הנורא הזה. יש לחשוף את הקלטות כעת - הצטרפו אלינו בקריאה למח"ש לפרסם את סרטון הרצח של איאד אלחלאק ולהעמיד את השוטרים האשמים לדין!

אנחנו לא יכולים לתת לעיריית פתח תקווה להפקיר את ילדות וילדי מבקשי המקלט! חייבים לעזור לילדים.ות אלו להירשם לשנת הלימודים הבאה ולעמוד לצידם! מניעת שליחת ילדי וילדות מבקשי המקלט למערכת החינוך יכולה למוטט סופית משפחות שלמות שכלל לא קיבלו עזרה או סיוע מהמדינה ונמצאות על סף רעב כבר עכשיו! מניעת שליחתם של ילדיהם למערכת החינוך היא גם מניעת חזרה לעבודה להורים מבקשי ומבקשות מקלט ומהווה פגיעה ישירה באוכלוסיות החלשות ביותר, בשכונות החלשות של העיר. בתור אדם שעובד עם נוער בסיכון בעיר פתח תקווה וכמי שחווה דרכם את הקושי הרב שמהווה תקופת הקורונה, בה רוב הנערים ונערות, צעירים וצעירות בעיר - מכל רקע - מצאו עצמם ללא מענה של המסגרות החינוכיות ושל החינוך הבלתי פורמאלי הרבות הפועלות בתחום, אני עד לחשיבות העצומה שיש בצורך של ילדים וילדות לחזור לסוג של שיגרה שבהרבה מאוד מקרים היא כבר קשה. יחד נוכל לגרום לשר החינוך לעשות את הדבר הנכון, ולהורות לעיריית פ״ת לעצור את הגזענות ולרשום את ילדי.ות מבקשי המקלט למערכת החינוך בעיר. קרדיט לצילום- אורן זיו, אקטיבסטילס

4.4.2021 - עדכון בעניינו של ליית' אבו זיאד חלפה כמעט שנה מהדיון הקודם של ליית' בבית המשפט המחוזי וליית' עדיין תקוע בגדה המערבית ללא אישור יציאה מירדן או מישראל. ביום שלישי הקרוב ה- 6.4 יערך דיון נוסף בעניינו. בדיון תעלה על הפרק הצעה משותפת מטעם ליית׳ ואמנסטי אינטרנשיונל, לפיה ליית׳ יעבור ללונדון למשרה שממתינה לו במשרדי אמנסטי אינטרנשיונל, שם יעבוד על נושאים שאינם קשורים ליחסי ישראל-פלסטין, דבר ששומט את טענת המדינה כי פעילותו של ליית׳ מהווה סכנה ביטחונית. נותרו רק יומיים עד לדיון - הצטרפו לקריאה למשרד הביטחון לאשר את המתווה שיאפשר לליית׳ חופש תנועה וחיים בכבוד. ************************************************************** בעוד פחות משבועיים יערך הדיון הגורלי בעתירה של ליית' להסרת איסורי היציאה מהגדה המערבית מהם הוא סובל כבר למעלה מחצי שנה. ליית' אינו יכול לצאת מהגדה אל ישראל או לחו"ל - חופש התנועה נשלל ממנו, ללא כל מגבלת זמן. ליית' לא עשה דבר - הוא מעולם לא נעצר, תושאל או נחקר על ידי השב"כ. זו רדיפה מובהקת של פעיל זכויות אדם בגין היותו כזה. הרדיפה הזו כבר עלתה לליית' מחיר כבד: אימו נפטרה בבית חולים בירושלים, אותו הוא רואה מחלון ביתו ביישוב הפלסטיני אל-עזריה, אבל המנהל האזרחי לא אישר לו להיכנס אפילו רק כדי לבקרה ולהיפרד ממנה לפני מותה. הצטרפו אלי בקריאה לגנץ שר הביטחון החדש לבטל את איסור התנועה של חברי ליית׳ אבו זיאד, ובואו נשכנע אותו יחד שפעילי זכויות אדם פלסטינים אינם מהווים איום ביטחוני לאיש, מדובר בעשייה לגיטימית ורצויה ולא בפשע. ב - 31.5, יערך הדיון בבית המשפט בירושלים - יש לנו שבוע וחצי לפעול למען ליית' ולמען הצדק - חתמו עכשיו ובואו נראה לליית׳ שהוא לא לבד. *********************************************************** לסיפורו המלא של ליית'- https://www.zman.co.il/57528/print/ מידע נוסף- https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.8068182

בישראל כ-31,000 מבקשי מקלט. 90% מהם איבדו את מקום עבודתם עקב משבר הקורונה, שכן מרביתם עובדים במסעדות, מלונות וניקיון. משפחות, קשישים, קורבנות עינויים וקורבנות סחר שבעת משבר הקורונה נותרו ללא כל הכנסה וללא כל סיוע ממשלתי שימנע את קריסתם הכלכלית. זה אינו תרחיש עתידי, כי אם המציאות העכשווית – למבקשי המקלט כבר היום אין כסף לקניית מזון, תשלום שכר דירה, ותשלום על ביטוח רפואי. בעוד שבפני אזרחי ואזרחיות ישראל עומדים משאבים מסוימים על מנת למנוע את קריסתם הכלכלית, הבריאותית והנפשית, מבקשי המקלט לא זכאים לדבר מכל אלו. המדינה מותירה אותם ללא כל מענה, ומאפשרת להם ולסביבה שלהם להתדרדר למשבר הומניטארי חמור. בג״ץ כבר קבע כי לקיחת 20% משכרם של מבקשי המקלט אינו חוקתי, ויש להחזיר להם את כספם. הצטרפו לדרישה לשר הפנים וממשלת ישראל למלא אחר פסיקת בג"ץ, להחזיר את כל כספי הפיקדון למבקשי המקלט באופן מיידי, ולסייע לכל אלו שבחסות המדינה כספם נלקח מהם לאורך השנים אך לא הופקד.הפתרון לא יעלה אפילו שקל אחד מתקציב המדינה. הדרישות שלנו: - לשחרר את כספי הפיקדון באופן מיידי. שחרור הכספים הוא לא רק הדבר החוקי לעשות, אלא גם ההגיוני שכן הוא יאפשר למבקשי המקלט לשרוד את התקופה הקרובה. הכסף יחזור באופן מיידי למשק הישראלי באמצעות תשלומי שכר דירה, חשבונות, וקניית מזון. עקב החזרה ההדרגתית לשגרה, מבקשי המקלט העובדים במלונות ומסעדות לא צפויים לחזור לעבודה בקרוב, ולא ברור כיצד הם מצופים לשרוד לאורך זמן. - לשחרר בעת הזו את כל כספי הפיקדון, ולא רק את 20% הפרשת העובד המתחייבת מפסיקת בג"ץ. בנוסף להפרשת העובד בקרן הפיקדון נמצא גם 16% הפרשת המעסיק, הכולל בתוכו את הזכויות הסוציאליות של מבקשי המקלט, ביניהם דמי פיצויים והפרשות לפנסיה. בעת הזו, כשהמשק הישראלי כולו במשבר, אין שום היגיון להחזיק את הכספים הללו, שנלקחו לשם מטרה בזוייה בפני עצמה, בזמן שמבקשי המקלט זקוקים לזכויותיהם הסוציאליות על מנת לשרוד. - לסייע באופן מיידי לכלל מבקשי המקלט אשר מעסיקיהם לקחו 20% משכרם אך לא הפקידו אותם בקרן הפיקדון, וייוותרו כעת ללא כלום. המדינה קבעה שיש לקחת את הכספים, אך לאורך השנים לא דאגה לאכוף את החוק, ובפועל אפשרה למעסיקים רבים לגנוב את הכסף. מאחר ו"מציאת" הכספים האבודים תיקח זמן רב, על המדינה לסייע באופן מיידי לאלו שכספם נגנב מהם בחסות המדינה, על מנת שישרדו את משבר הקורונה. אחרי כל אלף חתימות שיאספו - נעביר אותן ישירות לשר הפנים אריה דרעי מידע נוסף: מאז מאי 2017, תחת חוק הפיקדון, לוקחת המדינה 20% ממשכורתם של כלל מבקשי המקלט, יחד עם 16% מהמעסיק ומפקידה אותם בחשבונות בבנק מזרחי, על מנת לדחוק בהם לעזוב את ישראל. בתאריך 23.04.2020 קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי לקיחת 20% משכרם של מבקשי המקלט אינו חוקתי, ויש להחזיר להם את כספם באופן מיידי ולא יותר מ-30 יום. עדויות על רעב והוצאה לרחוב נערמות, וללא מענה הקהילה כולה נמצאת במשבר הומניטרי חמור. למרות המחלוקת על מעמדם האזרחי, זכותם לחיים של מבקשי המקלט עומדת בעינה, ולא יתכן כי הם יגוועו ברעב בעוד לרבים מהם יש אלפי שקלים בחשבונות בנק המוחזקים בידי המדינה. לקריאה נוספת: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326635 *קרדיט לתמונה: חנן אופנר

במצב הנוכחי של האוכלוסיות המוחלשות במשק, השקעת הון בזיקוקים בזמן שרובינו נשב בבית כדי לא להתקהל היא ביזבוז משווע. יש מה לעשות עם הכספים האלו, והמוני אנשים יתמכו בכך. אין ספק שהא.נשים שבמצוקה, המוני העצמאיים שלא קיבלו מענה או פיצוי וארגונים חברתיים שקורסים יוכלו לשמוח באמת ולהרגיש מעט תחושת עצמאות. אם יקבלו מענק שמגיע בלב רחב מהמועצה אל תושבי המקום. השנה- חגיגות העצמאות יכולות להתבטא בערבות הדדית! יותר חשוב מרעש של זיקוקים בשמיים! בואו נתחיל בפרדס חנה כרכור ונוביל את השינוי של השנה הזו. .