ميزانية السلطات المحلية العربيّة أقل بكثير– فهي تعادل ما يقارب 2/3 ميزانية السلطات المحلية اليهودية، والسكان يدفعون الثمن! احد الأسباب الرّئيسيّة ال من وراء هذه الفجوة في الميزانيات هو النقص الحاد في المناطق الصناعية والتجارية في البلدات العربيّة، النّاتج عن سنوات طويلة من التمييز في تخصيص الأراضي والميزانيّات للبلدات العربيّة. اقرؤوا المزيد: هناك فرصة للتغيير: سلطتكم المحلية تستطيع تقديم طلب للّجنة الجغرافية ذات الصلاحيّة، لتوزيع أكثر إنصافًا للإيرادات من المناطق الصناعية والتجارية القريبة منها، ولتوسيع مناطق نفوذها وزيادة مساحة الأراضي التّابعة لهاا. مع أنّ النتيجة غير مضمونة، والمسار لا يخلو من الاعتبارات السّياسيّة، ولكن أمامكم فرصة يجب محاولة استغلالها. هل استغليتم الفرصة؟ أرسلوا الرسالة التالية إلى ممثليكم في السلطة المحلية!

במיוחד בתקופות אלו של משבר, א.נשים זקוקים/ות לתרבות כמו לחמצן לנשימה. אנו, משפחות רבות עם ילדים ואנשים מבוגרים, רוצים לחזור ולהגיע לאירועי התרבות כמו לפני תקופת הקורונה. הנשמה שלנו דורשת את ההופעות והבידור, הלב שלנו צועק. אנשי התרבות בישראל מובטלים ומחוסרי פרנסה מזה חודשים רבים, מבקשים לפת לחם. החובה לסייע להם/ן לחיות ולנו לנשום. אני ומשפחתי קוראת לך להצטרף אלי ולקרוא יחד איתי לפרויקטור הקורונה הלאומי, פרופסור רוני גמזו, להתקין תקנות חדשות לפתיחת אירועי ומוסדות תרבות, בצל הקורונה, לטובת כולנו!

כבר כמעט חצי שנה שהבן שלי לא שיחק בגינת השעשועים, כולנו יודעים כמה היציאה היומית לגינה היא עניין לפעוטות וילדים קטנים. זו ההזדמנות שלהם לעשות ספורט, לנשום אויר צח ולהשתולל. הגיע הזמן לחזור לשגרה? אז תנו לנו לחזור לגינת המשחקים.

לא פחות מ- 4,000 סטודנטיות וסטודנטים השתתפו במיפוי אותו קיבלתם לניידים שלכם במהלך סופ"ש האחרון. מספר שיא של מעורבות שמוכיח לצערנו עד כמה המצוקה גדולה והשטח בוער. בין השאר עלה מהמיפוי כי לא פחות מ- 39% מכם הוצאו בפועל לחל"ת או פוטרו. בנוסף, 44% מהסטודנטים נאלצו לקחת הלוואות ו- 71% מכם מדווחים כי מישהו מבני משפחתכם הגרעינית נפגע כלכלית. הנתונים הללו כואבים. מאחורי כל מספר - עומד סטודנט ומשפחה שהם עולם ומלואו. כאן טמון שורש המאבק. הצעת ההנהלה, לאחר שראתה את כלל הנתונים, הדהימה אפילו אותנו. לעג לרש: 1. מלגה כוללת של מיליון ש"ח לסמסטר עבור כלל הסטודנטים. בחשבון פשוט זו ההכנסה של המכללה משכר לימוד של 34 (!) סטודנטים לשנה מתוך כ- 15,000 סטודנטים בקריה. תעשו חשבון פשוט כמה כל אחד מכם יראה מזה. 2. המשך ההלוואות הניתנות ללא ריבית במסגרת קרן שכר לימוד - בכך אין שום חידוש כידוע לכם. חבל בכלל להרחיב את הדיבור. 3. פריסת תשלומים נוחה - גם בכך אין חידוש. בפועל, הכסף שתשלמו הוא אותו כסף. לא משנה אם שילמתם אותו בתשלום אחד או פירקתם אותו לחתיכות. האמת? נראה שההנהלה והנציגים שנשלחו אלינו לא מבינים ומפנימים את גודל הצונאמי שמביא איתו משבר הקורונה. הגדלנו ראש והגענו עם נתונים מאומתים ומקצועיים מהשטח - כאשר בפגישה הסתבר לנו שלהנהלה אין מושג מה המצב בפועל. הוחלט פה אחד לדחות את ההצעה על הסף. ההנהלה נותרה המומה. השטח בוער וסטודנטים מכל המכללה מבקשים כעת לעכב את הסדרת התשלומים למכללה עד שזו תתעשת. המאבק לצערנו עולה שלב וננצח אותו. אין ברירה אחרת.

מחר - יום חמישי ה-16.7 - תדון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב בערעור לתכניות עיריית ת"א-יפו להריסת גינת לוינסקי - ואנחנו צריכות להשמיע לוועדה את הקול של הציבור שדורש את ביטול התוכנית! עיריית ת"א-יפו רוצה להרוס את גינת לוינסקי - השטח הירוק המשמעותי היחיד בשכונת נווה שאנן - ולבנות על חורבותיה בית ספר. יחד עם השטח מהגינה שילקח לעבודות הרכבת הקלה ייגזל השטח הירוק היחיד בשכונה. גינת לוינסקי, עם כל הקשיים שבה, היא ריאה ירוקה ומרחב ציבורי חיוני לתושבי השכונה והאיזור - והעירייה לא בחנה ברצינות חלופות אחרות לבניית בית הספר בשטח הגינה, חלופות שהוצעו ע"י וועד שכונת נווה שאנן הנבחר, על ידי תושבים ועל ידי פעילים. אנחנו לא מתנגדים לצורך לבנות בתי ספר נוספים בעיר, אך אסור לעשות זאת על חשבון הגינה! בדרכם להקים על חורבותיה בית ספר, שלא מיועד לתושבים המקומיים ואין לו שום הצדקה פרוגרמית. אתם האחרונים שיכולים למנוע את הקמת המוסד החינוכי שיקבץ אליו ילדים מכל קצוות העיר רק כדי שילמדו הרחק מבתיהם במקום עם זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ. הצטרפו למאבק ושלחו מייל לוועדת התכנון המחוזית!

עלינו מטילים מגבלות - ושר הבריאות חוגג במסיבה עם עשרות אנשים! על פי הפרסום ב״כאן 11״, שר הבריאות אדלשטיין חגג במסיבה עם עשרות אנשים - בדיוק באותו הערב בו הטילו עלינו האזרחים עוד ועוד מגבלות בשל התפשטות הקורונה. זה הזמן שלנו האזרחיות והאזרחים להגיד- עד כאן. לא יכול להיות שבזמן שאנחנו נחנקים בבתים, בממשלה חוגגים! הצטרפו עכשיו לקריאה: אדלשטיין חייב לקחת אחריות ולהתפטר מיד. בממשלה מנסים להטיל את האחריות הבלעדית על התפשטות הקורונה עלינו האזרחים, אבל מנתניהו וריבלין שמארחים בני משפחה בליל הסדר כשכולנו יושבים מול הזום, דרך שר הבריאות לשעבר ליצמן שהמשיך להתפלל בבית הכנסת ועד שר הבריאות אדלשטיין שחוגג במסיבה לאשתו עם עשרות אנשים - האמת שההתנהלות של נבחרי הציבור מסכנת את כולנו. אדלשטיין ואשתו טוענים שהאירוע התרחש בחוץ ועמד בהנחיות, אבל האמת שכבר נמאס לשמוע תירוצים. מאות אלפי מובטלים, עוד ועוד אנשים עם מקרר ריק בבית בגלל משבר הקורונה- וממשלה מנותקת שלא דואגת לנו אלא רק לעצמה. ועכשיו מי שאמור להיות אחראי לבריאות של כולנו, יורק לנו בפרצוף וחוגג במסיבה עם עשרות אנשים בזמן שאנחנו נחנקים בבתים. זה לא יכול להימשך - אנחנו חייבות וחייבים להשמיע מחאה ציבורית אדירה כדי לעצור את מחדל ״ממשלת החירום״ המנותקת. הצטרפו אליי כדי שיחד נוכל לגרום לאדלשטיין לקחת אחריות ולהודיע מיד על התפטרותו.

מאז שנת 2008 החוק אוסר על חברות האבטחה לשלוח את נשקן לבתי מאבטחים בתום המשמרת. בשנים הספורות שבהן החוק נאכף (2014-2015) לא נהרג אף אדם בנשק אבטחה שנלקח הביתה. אך מאז 2015, אישרו השרים לביטחון פנים בהוראות שעה מתחדשות נשיאת נשק אבטחה אחרי המשמרת, כביכול מ"טעמים ביטחוניים". מאז, נורו למוות שלוש נשים וגבר בנשק אבטחה שנישא מחוץ למשמרת. זאת בנוסף ל-36 קורבנות, נשים וגברים, שגבה נשק אבטחה בבית, ב-11 השנים שקדמו לתקופת האכיפה. הגברת התפוצה של כלי הירייה מלווה גם בעליות בתדירות ההתאבדות ונשק זה גם גבה את חייהם של מתאבדים ומתאבדות שמספרם הכולל לא ידוע. בעקבות עתירה לבג"ץ של קואליצית האקדח על שולחן המטבח שהוגשה בידי האגודה לזכויות האזרח ואיתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, ולאחר רצח ילנה יצחקבייב ז"ל בינואר השנה בידי בן זוגה בנשק האבטחה בו החזיק, החליט השר היוצא לביטחון פנים, גלעד ארדן, לצמצם במחצית (13,000) את מספר המאבטחים שרשאים לצאת לביתם עם נשק. החלטה זו, שמועד יישומה נקבע ל-1 ביולי השנה, נועדה לצמצם – ולו באופן חלקי ובלתי מספק – את הסכנה המרחפת מעל חיי בני המשפחה, נשים וגברים כאחד, ובמיוחד מעל חיי נשים החיות במערכת יחסים אלימה. עם כניסתו לתפקיד, החליט השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, לדחות את יישום ההחלטה בטענה שעומדים על הפרק מהלכים מדיניים שעלולות להיות להם השלכות ביטחוניות. אף שהיה חלקי בלבד, גם הצמצום הזה בוטל. אפילו אותם 13,000 מאבטחים ימשיכו להסתובב חמושים במרחב הציבורי והפרטי שלא לצורך, ולא יפקידו את נשקם במקום העבודה. בטענות שהציגה עד כה בפני בג"ץ, המדינה לא הצליחה להראות קשר בין נשיאת נשק אבטחה לאחר המשמרת לבין מניעה של קורבנות טרור. לעומת זאת, הקשר בין זמינות כלי ירייה לבין סיכויי הפגיעה בחיי חפות וחפים מפשע הוא קשר מוכח. הוא אף הוביל בעבר למדיניות ארוכת שנים של צמצום תפוצת הנשק ברישיון. בשנה שבה כל כך הרבה נשים כבר נרצחו – 40% מהן בנשק חם, כולל שתיים שנרצחו בנשק מורשה – יש לנקוט צעדי מניעה נחרצים במקום לשלוח אקדחים מיותרים לזירה מדממת זו!

ללא אישור של תכנית מתאר לא תהיה לתושבים אפשרות לבנות כחוק, ותתרחש באל-וולג'ה הריסה רחבת היקף של בתי מגורים ובעצם רובה של השכונה שסופחה לירושלים (עין א-ג'וויזה) תיהרס. לתושבי ולאג'ה זה יהיה אסון וישראל לא תרוויח מכך דבר: ללא התכנית המדינה תיאלץ להוציא הון על אכיפה, בעוד שתכנית מתאר תסדיר את המגורים בשכונה, תיתן אוויר לנשימה לתושבים ותמנע את המצב של בניה ללא היתרים. המדינה ועיריית ירושלים מעולם לא הכינו תכנית מתאר לעין א-ג'וויזה. תושבי הכפר בעצמם קדמו תכנית לפני כעשור אך היא נדחתה על הסף. רק לאחר עתירה לביהמ"ש המחוזי (שהתקבלה באופן חלקי לפני כשנתיים) וערעור לביהמ"ש העליון, ובעקבות הוראה של ביהמ"ש העליון, קבעה סוף סוף הוועדה המחוזית דיון ביולי 2020. הדיון הסתיים בהחלטה לקונית לקיים דיון נוסף - ורק עתה, כעבור חצי שנה, זה קורה. בחלק הירושלמי של א-ולאג'ה קיימים כ-120 בתי מגורים. נכון להיום נהרסו 60 בתים וכמחצית מהבתים בעין ג'וויזה מאוימים בצווי הריסה. מנגד, מסביב לוולג'ה מקודמת בניה של אלפי יחידות דיור: בצמוד לוולג'ה מדרום ישנם הבתים של הר גילה; כ-300 מטרים מזרחה מוולג'ה – על אדמות שהופקעו מהכפר – נבנות בימים אלו 700 יחידות דיור בשכונה גילה; כ-700 מטרים מצפון לוולג'ה אושרה לאחרונה תכנית הבניה ל-5,000 יחידות דיור ברכז לבן; בצמוד לוולג'ה ממערב מתוכננת הרחבה חדשה של הר גילה. לא ייתכן שהמקום היחיד שבו אסור יהיה לבנות הוא היכן שכבר מתגוררים עשרות שנים, וזאת רק משום שהם ערבים. אפשר לעצור את ההרס, אפשר לתת למשפחות בשכונה להמשיך לחיות - אפשר לקדם תכנית מתאר הוגנת לעין א-ג'וויזה - זה נכון למשפחות, וזה אינטרס ישראלי!

הבוקר גילינו דרך ערוץ רשת13 שאברי גלעד חושב ש"הערבים רק זועמים וכועסים" ואין להם שום יכולות רגשיות אחרות. זאת לא הפעם הראשונה שהוא מפגין בורות, שנאה, גזענות והסתה כלפי ערבים ומיעוטים בתוכנית הבוקר של רשת13 והגיע הזמן שמנכ"ל הערוץ יספק תשובות לצופים שלו. כמו אחרי כל מופע גזענות, אברי גלעד הספיק ״להתנצל״ - אבל לנו נמאס מעוד התנצלות ריקה מתוכן של אברי גלעד - אנחנו רוצים תשובות ופעולות ברורות של הערוץ והמנכ"ל שלו כדי לשים סוף לשידורים הרעילים והמסיתים האלה. קראו עכשיו למנכ"ל רשת 13 אבי בן-טל ודרשו ממנו להפסיק לתת לאברי גלעד במה ומיקרופון חופשי להפיץ הסתה וגזענות ולסכסך בין האזרחים שחיים כאן.

התיעוד החמור שנחשף בתחקיר "המקור" מתוך מתקן רשות האוכלוסין וההגירה בבני ברק, הוא רק קצה הקרחון של מערכת שהפכה את ההתעמרות, הגזענות וההשפלה לכלי עבודה. במשך שנים ארוכות מבקשי מקלט התייצבו אחת לכמה חודשים במה שהפך לריטואל מבזה, שכל תכליתו הייתה לשבור את רוחם ולהמאיס עליהם את חייהם. בשנים האחרונות פנינו פעמים רבות לרשות ולגורמים נוספים כדי להתריע על האלימות הקשה שהפעילו הפקחים במקרים מסוימים בהיעדר כל סמכות - כפי שהעיד אחד הפקחים בעצמו בתחקיר. התרענו על מקרים שבהם פקידי הרשות איימו על מהגרים בעת שימועים והתייצבויות במתקני הרשות, ועל חקירות שהיו למעשה הטרדה מינית של ממש. עד עכשיו, המציאות הזאת התקיימה בחסות השתיקה וההכחשה. אבל עכשיו כבר כולנו נחשפנו לחרפה הזאת. אז איך ייתכן שמנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופ׳ שלמה מור יוסף, לא אמר מילה בנושא? אנחנו דורשים מפרופ' מור יוסף לפעול באופן מיידי, ושקוף, ולשנות מהיסוד את התרבות הארגונית ברשות האוכלוסין. אנחנו דורשים שעובדי הרשות ילמדו שבמקום דיכוי וביזוי עליהם להעניק כבוד אנושי ומתן שירות, כפי שמצופה מעובדי מדינה שמייצגים את כולנו. כמו כן, אנחנו דורשים שפרופ׳ מור יוסף יקח אחריות ויתנצל בפני מבקשי המקלט על היחס המזעזע ש"זכו" לו מעובדיו שלו, פקחי ופקחיות רשות האוכלוסין. הצטרפו אלינו בדרישה לשינוי יסודי ומעמיק ביחס של רשות האוכלוסין וההגירה אל מבקשי המקלט

קוראים לי חמאמה ג'רבאן ואני גרה בכפר ג'סר אל-זרקא. מאז ילדותי אהבתי את הים והחלטתי ללמוד וללמד שחייה, דייג וצלילה- למרות כל הקשיים והסטיגמות. היום אני הדייגת היחידה והדייג ולימוד שחייה הם מקור הפרנסה היחיד שלי ושל משפחתי. כמו כן אני פעילה בנושא זכויות נשים בכפר, ופיסת החוף הקטנה הזו היא המקלט היחיד של נשים בחוף שלנו. אבל עכשיו העתיד שלי בסכנה: רשות הטבע והגנים, שהכריזה לפני כמה שנים באופן חד צדדי על האזור כגן לאומי, נתנה צו הריסה למחסן ציוד שחייה וצלילה שבניתי - שיגרום לי לאבד את הפרנסה ואת העתיד שלי. רט״ג התחייבה בעבר להכיר בכפר הדייגים, ולא לפנות אותנו - אבל עכשיו פועלת להרוס את המחסן שלי ושל עוד עשרות באופן חד צדדי. הצטרפו אליי בדרישה מרשות הטבע והגנים לבטל את צווי ההריסה, ולהעניק לכל הדייגים בכפר את הרישיונות המתאימים המגנים על זכויותיהם ההיסטוריות באזור. ג'סר אל-זרקא סובלת ממדיניות שיטתית של דרדור לעוני וחוסר פיתוח, ורוב תושביה איבדו את מקור פרנסתם בכפר ואני חיה בדאגה לגורלי ולגורל משפחתי התלויה בי. מרכז מוסאוא מלווה אותי בעזרתה של עורכת הדין, רנא ג'רבאן, שעמדה לצדי בערעורים בבית המשפט אבל אנו זקוקים לתמיכתכם כדי לבטל את צו ההריסה למחסן שלי ולהגיע להסכמים עם הרט״ג כדי שלא אמשיך לחיות בצל איום ההרס המתמשך. כתבה בשיחה מקומית על הסיפוא שלי: https://tinyurl.com/yczlkurw

אנו מתנגדים למיזם "בר במדבר" 12/02/147/4 גוש 39112 במיקומו הנוכחי. המיזם מתוכנן להיבנות באזור בעל ייחודיות ורגישות נופית, אקולוגית, גאולוגית, היסטורית וסביבתית. על ראש מצוק המאופיין בתצורות גיאומורפולוגיות מיוחדות, ליד מעלה שחרות העתיק ובסמוך למעיין שמהווה את מקור המים הטבעי היחיד באזור ליעלים ושאר בעלי החיים. יישום התוכנית מתבסס על מסמכים שהוגשו לוועדה המחוזית בשנת 2011 ותכנון משנים קודמות לכך. בעשור שחלף מאז תוכנן המיזם, חלו בארץ ובעולם שינויים דרמטיים בהבנות ובתפיסות שמירת הטבע והסביבה, קיימות ויחסי הגומלין בין האדם לטבע סביבו. אנו, תושבי ותושבות חבל אילות, בעד מיזמים השומרים על ערכי הטבע ואינם יוצרים מפגעי רעש, זיהום אור ואויר ושאינם פוגעים באיכות החיים של תושבי הסביבה ובעלי החיים תוך שמירה על תהליכי תיכנון שקופים ובשיתוף התושבים. אנו מפצירים מערן ראובני, מנהל מרחב דרום, אשר בידו הסמכות- לעצור לאלתר כל פעולה פיזית בשטח המתוכנן כדי לבחון מחדש את ההשפעות של המיזם על סביבתו הייחודית. הצטרפו ושתפו!